עץ יוסף על במדבר רבה יט:ט

רואה א"ע עומד על פני הסלע וזה היה דרך נס. שהסלע לפי קבלת חז"ל לא היה אלא כמלא פי כברה קטנה כדאי' בב"ר פ"ה וא"כ א"א להקהל כל ישראל לפניו אלא בנס:

וכה"א ואת כל העדה הקהל אל פתח א"מ ומסיים בויק"ר פ"י כל ישראל ששים רבוא ואת אומר אל פתח אהל מועד. אלא זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרובה:

גשו הנה ומשמע להו דקאמר שיגשו בין בדי הארון שהיה לפניו:

חק הסלע פי' טבע הסלע. ובילקוט ס"ז אי' אין דור שאין בו ליצנין והיו אומרים אין אתם יודעין שבן עמרם רועה של יתרו היה. ורועים פקחים במים והוא מבקש למשכנו להיכן שיש בו מים ולומר לנו הרי הוצאתי לכם מים ולטעות אותנו. אילו כן יוציא לנו מן האבן הזו או מזו ע"ש:

שהיה מתירא מן השבועה כו' שנשבע הקב"ה אם יראה איש וגו'. ירא"ה אי"ש באנשי"ם ס"ת משה (בעל הטורים):

שיטין פי' פרושים:

המורים סרבנים לשון ממרים:

מורים חצים וירית חצים רמז אל לשון הרע ע"ד חץ שחוט לשונם וגם מרמז על מחלוקת כמ"ש וימררוהו וישטמוהו בעלי חצים:

וימצאוהו המורים אנשים הוא (בשמואל א ל״א:ג׳) המורים בקשת הוא (בדברי הימים א י׳:ג׳):

כזב שהוא נוטף טיפין עיין ש"ר פ"ג סי' י"ט. ובשוח"ט מזמור ע"ח:

מרנן כנגדן כנגד משה ואהרן:

ולמה נתפש אהרן שנא' ויאמר ה' אל משה ואהרן יען וגו' כצ"ל:

מקלסו לאהרן על ששתק ולא אמר אנכי לא חטאתי:

אשר נסיתו במסה וגו' תריבהו על מי מריבה. ואי' בספרי תריבהו על מי מריבה סקיפנטים נסתקפת לו (תרגום עלילות דברים תסקיפי מילין) אם משה אמר שמעו נא המורים אהרן ומרים מה עשו. ואעפ"כ קנסת מיתה גם עליהם: