עץ יוסף על במדבר רבה יט:ד

חכמת אדם תאיר פניו א"ר יודן גדול כו' ר"ל שבעל המאמר מפרש חכמת אדם על הקב"ה וכדי שלא יקשה היותו מפרש אדם דקרא על הקב"ה. הביא סמך לדבריו שהרי זה נמצא בפי הנביאים לפי שגדול כחן של נביאים כו' (יפ"ת):

גדול כחם שהורשו לומר כן כדי לשכך את האוזן:

מהכא ועל דמות שראיה זו מחוורת ומבוררת יותר (יפ"ת):

ממדת הדין ועוז פניו מדת העזה (מת"כ) כי פנים הוא לשון כעס כמו פני ילכו (שמות ל"ג):

א"ר יהושע דסכנין כו' בקה"ר אי' ד"א מי כהחכם זה משה דכתיב ביה עיר גבורים עלה חכם. ומי יודע פשר דבר שפשר תורה לישראל. חכמת אדם תאיר פניו כו' על כל דבר ודבר שהיה הקב"ה אומר למשה אמר לו טומאתו כו'. וכ"ה בילקוט. ונראה שחסר כאן:

נתכרכמו פניו נעשה פניו ככרום. שהיה סובר שאינו כדאי לידע במה יטהרו (מת"כ):

ולקחו לטמא לטמא נקודה בפת"ח המורה על הטמא הידוע שכבר שאל עליו להקב"ה: