עץ יוסף על במדבר רבה יט:כב

ממספרי לש"ה ופרץ גדר ישכנו נחש הכוונה ע"פ דאי' בערכין ט"ז. א"ל הקב"ה ללשון כו' שהקפתי לך ב' חומות כו'. וזהו ופורץ גדר שעשה לו הקב"ה ללשון ישכנו נחש:

ובפיו טעם אחד ואין מתרעם על בוראו. כ"ה ביונתן וא"כ הם נגרעו ממנו שהוא אינו קצה במאכלו אף שאין בו טעם ואין מתרעם על הקב"ה והם קצו במן שיש בו הרבה טעמים והתרעמו על הקב"ה:

הנחשים השרפים ששורפים את הנפש וזה לשון הזוהר אזדמן לגבייהו חויין דמוקדם לון כאשא ועייל אשא למעייהו ונפלין מתין כו' אשא הוי מלהטן בפומייהו ונשכין ושדיין אשא בהון ואתוקדאן מעייהו ומתין עכ"ל. וז"ש כאן ששורפים את הנפש כלו' הנפש החיונית:

שהיה הענן שורף אותם קרי ביה השרופים שהיו נשרפים כבר מן הענן (בחיי) אותן גירה בהן:

ועושה אותן גדר למחנה שיראו אותן ויתייראו מלחטוא. ועיין ב"ר פ"ה שלח המלך לגיון קשה והקיפה כדי כו':

אותן גירה בהן דייק מדכתיב הנחשים בה"א הידיעה: