עץ יוסף על במדבר רבה יט:טו

וחרפה לא נשא על קרובו בנוהג שבעולם כו' פי' וחרפה לא נשא שאינו נחשב בעיניו שנשא חרפה וצער מקרובו. שעכ"ז סובל בעדם וחושש על טובם והכתוב הזה מרמז על משה שנא' בראשו מי יעלה בהר ה' זה משה:

והקפידו והקניטו ובתנחומא גרס והפסידו:

ואתה בן חורין אע"פ שגם אתה מזרע אברהם:

אף הן בצרה כי מרגישים המה שמה הצער שסובלין בניהם בעוה"ז ועיין ברכות י"ט:

מי בורות היה צ"ל דמשמע מבורות שלך לא נשתה אלא מי באר שבידינו:

להנותו שיהנה אושפיזא שלו:

הבאר עמנו ומן אנו אוכלים והא דנקט הקרא דוקא מים. רבותא נקט שאף מים רוצים ליקח מהם אף שאין דרך לקנות מים. דאל"כ אלא דוקא מים אמרו שיקנו ולא דבר אכילה הנאה מועטת היא. אע"כ לרבותא נקט מים:

מטריחין כו' שיעבור בארצך חנם:

כיסכם כיס שלכם ותקנו מהם כל צרכיכם:

חומסין את בהמתנו פי' סוגרים את בהמתנו שלא יטו לכאן ולכאן לאכול:

זה קשה מכולם כי קשה לעכב את כל ההמון הרב אשר הותר להם לשלול שלל. וכאן לא הותר להם הטיה מאומה בדבר שלא ניתן להם רשות:

ומנין שכן א"ל הקב"ה שאין מניחים כו' דכאן לא כתיב צווי הקב"ה שלא להתגרות בהם מלחמה:

ולא הכל מהם כלו' שאני הוא המסבב והנותן לו רצון שלא יניח אתכם. אף שהוא ברצונו אינו מניח. אני ג"כ רצוני כך:

וכתיב וימאן אדום וסיפא דקרא ויט ישראל מעליו. אע"פ שלא הניחום לעבור לא התגרו בם מלחמה הרי שגזירת השם היה:

שהכל כל דברי השופטים וכל הניתן להכתב:

היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער כצ"ל ועיין פרש"י בחומש: