עץ יוסף על במדבר רבה יח:יט

שמכל מקום שהוא רוצה כו' שלא היה בזה דרך הטבע מבקיעת האדמה כי אם בדרך נס ברצון ה':

יש אומרים חיים נדונים עד עכשיו כ"ה בתנחומא. וכן לפי גירסתנו ג"כ פי' שהם חיים וקיימים בגיהנם עד עכשיו ונדונין שם. והטעם בזה לפי שהמיתה היא ממרקת עון כאמרם ז"ל מיתה מכפרת. אבל אלו שכפרו בה' ובתורתו ובנבואתו ובכהונת אהרן. וחיללו את השם. אין מן הדין שימותו. שהמיתה מכפרת ואלו אין להם כפרה עולמית:

פחדותם פי' שררתם ואימתם שהיתה מוטלת על העם. כי היו כולם נשיאי עדה אותו תכסיס וממשלה לא נתבטל. שאחרים נעשו תחתיהם. וקמ"ל שאע"ג שהמחלוקת בא מכח השררה מ"מ עשו אחרים תחתיהם (ז"ר):

שנשרף ונבלע נשרף שנא' ואש יצאה מאת ה' ותאכל את החמישים ומאתים איש. וקרח היה בהדייהו (גמרא בחלק) ופרש"י דתיבת את לרבות קרח. או מדכתיב מקריבי הקטורת וקרח ממקריבי הקטורת היה ע"כ. ר"ל דילמוד סתום מן המפורש כיון דר"ן איש נשרפו משום שהיו מקריבי קטרת. קרח נמי נשרף שהיה ג"כ מקריב קטורת (רש"י). ונבלע כמו שסיים בסוף ותפתח הארץ את פיה וגו' ותבלע אותם ואת בתיהם ואת כל אשר לקרח:

וקפלתו האש ככדור פי' שהאש היתה מקיפו סביב בעגול ככדור: