עץ יוסף על במדבר רבה טז:ג

יבש חציר נבל ציץ כו' אע"פ שמתו האבות כו' דרש חציר על כל מין האדם כמ"ש (ישעיה שם)כל הבשר חציר. ודרש ציץ על חסד כמ"ש (שם) וכל חסדו כציץ השדה. וז"ש יבש חציר היינו שמתו האבות. ונבל ציץ ונתבטל החסד שהבטיח הקב"ה להם. מ"מ ודבר אלהינו יקום לעולם שלא נתבטל אותה הבטחה מבניהם. וזהו שהנביא מבשר שמה מהגאולה העתידה שאף שיבש חציר ונבל ציץ. אבל הבטחתו תשאר לעולם לבניהם אחריהם מפני שהם בני אוהבו: