עץ יוסף על במדבר רבה טז:יד

אילולא כלב ששלף כו' אבל בסוטה פ"ז אמרו יהושע וכלב לא נשאו כלום. מאי טעמא אב"א משום דחשיבי. ואב"א שלא היו באותה עצה. ופרש"י שלא היו באותו עצה להביא אשכול משונה כזה שהמרגלים לרעה נתכוונו לומר כשם שפירותיה משונים כך יושביה משונים וגבורים וגבוהים. ואפשר שהגמרא והמדרש לא פליגי שמתחלה לא רצו המרגלים כלל ליטול כדי שלא יראו שבחו של ארץ ישראל. וכיון שהוכרחו ליטול ע"י כלב נטלו היותר גדולים ומשונים כדי לומר כשם שפירותיה משונים כו'. וכיון שהבינו כלב ויהושע זאת לא רצו לשאת כלל:

אלא בשנים כלו' בשני מוטות. ולא קאי בשנים אשני אנשים. דא"כ היה לו לכתוב שנים. ויש אומרים סברי שקאי על האדם ובשנים עם שנים והוא הרי ג':

וכמה היה משאוי כו' דייק מדכתיב וישאוהו דמשמע שהיה עליהם למשא. דאל"כ ויביאו מיבעי ליה. ולא בא הכתוב לסתום אלא לפרש (מת"כ):

משאוי מ' סאה ז"ל רש"י ושקלום רבותינו משקל כל אחד מ' סאה:

משאוי לעצמו ואותן אבנים הגביה כל אחד ואחד בעצמו על כתפו כדכתיב איש אחד וגו':

מגביה סאה פי' אם בעצמו מגביה סאה על כתפו. אם מגביה עליו חברו ומניח לו על כתפו והוא עצמו אינו עוזרו נושא סאתים ואם נושא עם חברו נושא שלש. וכן חברו נושא שלש הרי שהנושא ביחידי שליש ממה שנושא עם חברו. ועיין בפ' אלו נאמרים:

הוי מכאן מחשב הרי לך מכאן החשבון של משקל האשכול שהכתוב קראו משאוי שנא' וישאוהו וגו':