עץ יוסף על במדבר רבה טו:ו

זש"ה יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור ליראיו. קדושיו זה אהרן קדוש ה'. ליראיו אלו הלוים (כדלעיל ר"פ ה') בני שבטו שניתנה להם מצות הנרות שאין לה מחסור כדמפרש לקמן שאין להם הפסק (רד"ל):

ושבט אפרים הקריב להשלים במקום לוי למספר י"ב. כי מנשה הבכור נחשב ליוסף:

אבל הנרות לעולם אל מול כו' וכל הברכות כו'. רמזו לנרות של חנוכת חשמונאי שהיתה בבית שני ע"י הכהנים הם חשמונאי ובניו. שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותינו. וכלשון הזה מצאתיה במגילת סתרים לרבינו נסים שהזכיר האגדה הזו. ואמר ראיתי במדרש כיון שהקריבו י"ב שבטים ולא הקריב שבט לוי כו' אמר לו הקב"ה למשה דבר אל אהרן ואמרת אליו יש חנוכה אחרת שיש בה הדלקת הנרות ואני עושה בה לישראל על ידי בניך נסים ותשועה וחנוכה שקרויה על שמם והיא חנוכת בני חשמונאי. ולפיכך הסמיך פר' זו לפר' חנוכת המזבח עכ"ל. וכן ברכת כהנים הסמוכה לחנוכת הנשיאים נוהגת לעולם. ודרשו סמוכים לחנוכת הנשיאים מלפניה ומלאחריה בכבודו של אהרן שלא נמנה עמהם (רמב"ן):