עץ יוסף על במדבר רבה טו:יט

אלדד ומידד היו שם ומיעטו עצמן ולא באו לקיבוץ של הזקנים כדכתיב וישארו שני אנשים במחנה ולא יצאו האהלה. וא"כ צריך לומר שנשארו ד' פתקין בקלפי:

לא נתנבאו אלא למחר על דבר שיהיה ביום מחר כדכתיב ואל העם תאמר התקדשו למחר שהכוונה שיכינו עצמם להנבואה שנאמרה על יום מחר:

מה שעתיד בסוף מ' שנה כדמסיק שאמרו משה מת ויהושע מכניס שזה היה סוף מ' שנה (ז"ר):

על מפלתו של גוג שנא' כה אמר ה' צבאות האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אותך עליהם. אל תקרא שָנִים אלא שנים איזה הן שנים נביאים שנתנבאו בפרק אחד נבואה אחת הוי אומר אלדד ומידד (סנהדרין דף י"ז):

משה מת מתנבאים קרי ביה מת נביאם שהיו אומרים משה מת ויהושע מכניס ישראל לארץ:

ויען יהושע ב"נ וגו' אדוני משה כלאם. פי' כלאם מן העולם ואם לא התנבאו שמשה מת למה צוה לכלאם:

וכתיב וירץ הנער כצ"ל וכ"ה בתנחומא. וגם מפסוק זה מביא ראיה שהתנבאו משה מת מדכתיב וירץ הנער וגו' ומי היה זה זה גרשום בן משה שהוא בנו בכורו. אבל אלעזר לא היה אלא בן ג' או ד' שנה באותה מעשה. ומדקינא גרשום לזה ש"מ שנתנבאו משה מת:

הזקנים נפסקה נבואתן שנא' ויתנבאו ולא יספו. פירושו שלא הוסיפו להתנבאות:

ואצלתי מן הרוח שלא היה להם רק אצילות ממשה להיות אתו במשא העם. ועי' ברמב"ן פסוק וירדתי ודברתי עמך שם. ומהרש"א בחדושי אגדה: