עץ יוסף על במדבר רבה טו:יד

המליכהו עליך כי תרגיל לצייר בלבך מלכותו יתב' עד שיהיה בלבך יראתו כיראת העבד אל מלכו:

המלך יצ"ט כי השכל צריך למלוך באדם שיתנהג הכל כפיהו ולא כפי יצר הלב. וכלו' הן מצד יראת ה' והן מצד משיכת השכל אל היצ"ט מצד עצמו:

שנא' ובא אליה מלך גדול ודרשו בקה"ר זה יצה"ר. ולמה הוא קורא ליצה"ר גדול. שהוא גדול מיצר טוב י"ג שנה:

ד"א ומלך מן המלך יכול כצ"ל (א"א) שתשמע לו ת"ל ירא את ה' ומלך ר"ל ירא את המלך אך באופן שלא יהיה נגד יראת ה':

אנטום פי' בל"י אמת ויציב (מוסף) ובתנחומא סדר נח אי' מהו הצדא אמר להם האמת אתם אומרים. ובאג"ב פ"ז אי' א"ל קושטא אתון אמרין:

אתמול כל מי שהוא כצ"ל (א"א). והני תיבות אתם אומרים מיותר:

צדו ריק. תרגום תהו ובהו צדיא ורקניא:

ולארגוניות הוא בלשון יוני מה שקובצים אנשי העיר לתת ארוחה או מתנה לשלטון ושר (מוסף):

לא אמרו אלא נ"נ לא חשחין וז"ל בעל מנחת שי מלת מלכא באתנחתא ומלת נ"נ בז"ק או ברביעי שהוא התחלת דבור שאמרו לו נ"נ לא חשחין וגו'. שלא קראו אותו אלא בשמו נ"נ:

ב' אלהות דרש שונים לשון שנים:

שהושוו הכל ונטלו עצה כו' ופירושו הוא עמק שבו הוקם אברהם למלך:

וקצצו ארזים כן היו דרכם לעשות כשממליכים מלך חדש. וביהוא ויקחו איש בגדו וישימו תחתיו אל גרם המעלות (מלכים ב ט׳:י״ג):

אברהם בלבד שלא היה זולתו אז בעולם שהכיר בורא הכל:

ירא את ה' בני ומלך. כך א"ל הקב"ה למשה מלך עשיתיך מה מלך שיוצא למלחמה תוקעין לפניו אף אתה כשאתה יוצא למלחמה יהיו תוקעין לפניך מנין ממה שקראו בענין עשה לך שתי חצוצרות כסף כצ"ל. או צ"ל בני ומלך הוי עשה לך שתי כו'. ועי' בתנחומא סדר זו: