עץ יוסף על במדבר רבה טו:י

מנורה טהורה בלי גשמיות:

והראה לו עשייתה וזהו דכתיב וזה מעשה המנורה. שהראה הקב"ה לפי שנתקשה בה וכמו שפרש"י בחומש:

מיד עשאה וזהו דכתיב כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה היינו בצלאל. ואעפ"כ היתה מעשה שמים. שאל"כ לא היה יכול לעשותה. וזה דלא כתיב כן עשה בצלאל. אלא כן עשה סתם ור"ל כן עשה מי שעשאה:

ולפיכך כשחרב כו' פי' לפי שהיתה מעשה שמים היא קיימת לעד (י"מ). ויש שפירשו שכדי שלא יצטרכו להתקשות עוד נגנזה זו:

מחמשה דברים שנגנז כו' עיין בהמקומות שציינתי ביד יוסף שיש חילופים בהחמשה דברים:

הארון בפ"ק דכריתות ובפ"ג דהוריות יליף לה מקרא דארון יאשיהו גנזו:

והאש הוא האש שירדה מן השמים בימי שלמה והיתה במערכה רבוצה כארי. כדאי' בסוף פ"ק דיומא:

ורוח הקדש פרש"י לא שרתה בנביאים משנת שתים לדריוש המלך ואילך. וכתוב בספר צמח דוד שיש בגי' זו ט"ס וצ"ל משנת ארבע לדריוש המלך היה דבר ה' אל זכריה:

והכרובים הנה ביומא חשב ארון וכפורת וכרובים לחדא לפי שהם נגנזו עם הארון. והכא כיון דלא חשיב כפורת לא ה"ל לחשוב גם כרובים שהם היו עשוים מקשה מן הכפורת וכיון דכפורת בכלל הארון א"כ גם הכרובים מכלל הארון: