עץ יוסף על במדבר רבה יד:יד

יכול בזמן ששקלן בבת אחת היו יתירים כו'. פי' הרא"מ שהיו מכוונים במשקלם שהמשקל של פרוטרוט האחת שוה למשקל של פרוטרוט האחרת שאם היתה משקל האחת בלא שום הכרע היה גם משקל האחרת כן. ואם הי' במשקל האחד הכרע היה גם משקל האחר כן כדמות ההכרע ההיא בלי תוספת ומגרעת ולא כדרך השוקלי' שאין מדקדקים במשקל הפרוטרוט כ"כ בצמצום ולפעמים יהיה בו הכרע ולפעמים לא יהיה בו. וכשחוזר לשקלם כולם יחד פעמים מרבה פעמים ממעט:

קערה מנין שהיתה בשקל הקדש:

ת"ל כסף הכלים אלפים וד' מאות בשקל הקדש. צא וחשוב י"ב מזרקות לי"ב נשיאים משקל כל אחד ע' שקל עולה ח' מאות וארבעים שקלים. וכן י"ב קערות כל אחת משקלה שלשים ומאה עולה מקל כולם אלף וחמש מאות וששים. סך הכל אלפים וארבע מאות שקלים. וכתיב ביה בשקל הקדש הרי להדיא שגם משקל הקערה היה בשקל הקדש:

הנופל לתוכן אפי' חולין כדאי' פ"ט דזבחים (ז"ר):

ונפסלין אח"כ בטומאה פי' כיון שהוקדש בכלי שרת קדוש קדושת הגוף ליפסל בטומאה כדאי' בפ"ב דמעילה. וזהו דכתיב האחת לומר שעושה מה שבתוכה אחת כלו' שמצרף מה שבתוכה לקדש:

אשר יוסך בהן וכי בהן היו מנסכין. כצ"ל וכ"ה בילקוט. פי' דס"ל מנקיות הן הסניפים. וקשות היינו הקנים. וע"ז פריך וכי בהן היו מנסכין פי' וכי היו מניחין הלחם בסניפין והלא היו מניחין אותו בקנים ועי' ברש"י סדר תרומה (ז"ר):