עץ יוסף על במדבר רבה יג:ה

ויהי משמש צרה ושמחה. ר"ל זמנין צרה וזמנין שמחה דאשכחן ויהי טובא גבי שמחה כגון ויהי אור וכל הני דבסמוך. וטובא גבי צרה כגון ויהי רעב:

ועבדה פלג פירוש ועשה פשרה וחלוקה שמודה דויהי משמש צרה. ופליג אמה שאמר דמשמע שמחה וחידש דיהיה שמחה (יפ"ת):

היה אדם הראשון:

מסוף העולם ועד סופו. והא דלא קאמר מתחילת העולם ועד סופו. לפי שהעולם מאמצע נברא שנא' בצקת עפר למוצק ורגבים ידובקו ומוצק נקרא מרכז הארץ. וא"כ תחלת הארץ הוא אמצעי וצדדיה הם סוף (מחיר יין):

ודור הפלגה שהם עתידים לחטוא לפניו עמד וגנזה מהם. ודייק שנגנז מהם ממה שנא' ויהי אור ולא אמר ויהי כן. כי לא נשאר כן עוד מתכונתו עד לעתיד לבא (אדרת אליהו):

כי שמים כעשן נמלחו. ענין השחתה וכן ארץ מלחה ולא תשב והוא עבר במקום עתיד (רד"ק):

החרדל שאינו נאכל מצד חריפותו צריך להמתיקו:

התורמסין הוא מין קטנית שאינו נאכל מפני מרירותו צריכין להמתיקו ע"י בשול שנתבשלת ז' פעמים ואח"כ היא מתוקה ע"י תיקון כדאי' פ' אין צדין:

הדוב זו פוטיפרע:

שנגנז בבנין בית כצ"ל ופי' כשנבנה הבית נגנז המשכן. והמת"כ לא כיון יפה:

ויהי ביום השמיני ושמחת המשכן שלימה הוה וכדתניא בפ"ק דמגילה שאותו היום היתה שמחה לפני ה' כיום שנבראו שמים וארץ. ומשני דמ"מ כיון שמתו נדב ואביהו לא היתה שמחה שלימה:

פולוטמנין בלשון יוני שר ודיין (מוסף):

הבלני בעל המרחץ (מוסף):

בחור אחד אף שאינו סימן הניכר אבל מעט סימן יש בו שמתוכו יוכל להכיר בקצת מקריו:

מנחם הוא משיח ביבא במהרה. והוא נולד ביום שנחרב המקדש כדאי' באיכה רבתי פסוק על אלה אני בוכיה:

אפוכי בל"י ורומי' שטר פרעון כמו שובר (מוסף):

תם עונך כו' שאלולי חורבן הבית לא היה נשאר ח"ו מישראל שריד ופליט. וגם צרות גלות לא חשיבא צרה כלל כיון דע"י יכופר עון כמו שלא יצטער הלוה בפריעת חוב המלוה: