עץ יוסף על במדבר רבה יג:יח

שהוא היה עיקר הצלה דרש שכוונתו היה לרמוז על היפך אתוון מלשון עיקר. או מלשון עקירה:

לשון צדיק במה שהיה מדבר להם ומייעצם לטובה:

כנגד הסוד שלהם אמר להשליכו הבורה והוא כיון בסוד להשיבו אל אביו אח"כ:

שמיחה בהם שמי שיש בידו למחות ואינו מוחה העון תולה בו:

מין אחד בזהב כו' ולכן נקרא זהב פרוים על שם שהיה דומה לדם פרים כדלעיל פ' י"ב:

צדיקים גמורים כקטורת העולה למעלה:

אבל אשמים כו' שאמרו זאת אחר ההתבוננות שלא חטאו מעולם אלא חטא זה של מכירת אחיהם:

שבאותו זמן היה ראובן בעל תשובה היינו בעת שישבו לאכול לחם נפרד מהם ועסק בשקו ובתעניתו. ועיין בב"ר פ' פ"ד סי' י"ט. וזהו מלאה קטורת לפי שהיה עוסק בתפלה העולה למעלה כעשן הקטורת:

משולה נמשלה:

והפסיק הענין שיש פיסקא באמצע הפסוק:

שביקר שחקר ודרש:

ג' פעמים שמזכיר ראובן כו' היינו פסוק כ"א וישמע ראובן וגו' ופסוק כ"ב ויאמר אליהם ראובן וגו' ופסוק כ"ט וישב ראובן אל הבור וגו':

וכנגד שלשה ויאמר פסוק כ"א ויאמר לא נכנו נפש. פסוק כ"ב ויאמר אליהם ראובן וגו' ופסוק למ"ד ויאמר הילד איננו וגו':

שבה נתקרב ראובן שפסוק זה בא ללמדנו שאע"פ שנאמר וילך ראובן וישכב וגו' מ"מ הוא בכלל אחיו שעשה תשובה. ולא נעדר ממנין בני יעקב שכולם שוים וכולם צדיקים: