עץ יוסף על במדבר רבה יב:ט

ויהי ביום כלות משה וגו' הה"ד נוצר תאנה כו' כדמסיק לפי שמסר נפשו עליו לכך נקרא על שמו ומביא מקרא דנוצר תאנה ואגב מפרש ליה באנפי אחריני ג"כ:

נלקטים כאחד בפעם אחת נלקטים כל הפירות מן האילן לפי שהם מתבשלים בפעם אחד אבל התאינה אינה מתבשלת אלא מעט מעט. ואותם שנתבשלו אם לא ילקטו אותם תיכף יתליעו כדאי' בב"ר פ' ס"ב. וצריך הפרדס לשומר תמיד. והשומר הוא יאכל פריה:

לומד מעט וזהו נוצר אותה כתאנה ללקוט בלבו מעט מעט. כי אינו בהול ללומדה בבת אחת ולשכוח כי אם חוזר מעט מעט להיות תקוע בלבו:

מלכות ושרות כי הוא מושל על הבריאה והטבע שנכנעים לרצונם. כי הוא מבטל כל רע מהעולם:

שהיה משמש חשב שני דברים. אחד הלימוד והידיעה. ב' ההליכה בדרכיו תמיד לראות מדותיו והנהגותיו. שלכן לא מש מתוך האהל להתבונן במדותיו תמיד:

אדוני משה כלאם יהושע אמר כן למשה על אלדד ומידד שנתנבאו משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ שיכלאם. הרי מרוב אהבתו ודיבוקו אליו קנא קנאתו:

שכך אמר ליהושע ולפני אלעזר כו' והיה זה פיוס למשה שהיה הכבוד לבית אביו שיעמוד יהושע לפני אלעזר כדאי' לקמן פ' כ"א:

ולפי ששמש אדוניו זכה לרוה"ק כלו' ולא נצרך לאלעזר וכדאמרי' בערובין ס"ג:

שנתן דוד נפשו על ביהמ"ק שהכין כל הכסף והזהב לבנין ביהמ"ק וגם בנה היסוד:

הוי נוצר תאינה ושומרה אף שלא גידלה ולא נטעה בעצמו יאכל פריה:

ונקראת על שמו שנא' זכרו תורת משה שאע"פ שהיא תורת אלהים. מ"מ זכה משה שנקראת על שמו (מכילתא ושוח"ט):

בכל יום שני פעמים בבקר ובערב לצורך התמיד:

נותן לו יד לעזרו בדבר מה:

ביום הקים שאז היה משמע שרק הקימה ביום ההוא היתה מידו. כי אם ביום כלות. שמהחל ועד כלה היה הכל מעשה ידיו לבד: