עץ יוסף על במדבר רבה יב:כא

למלאכת המשכן העגלות והבקר להוליך את המשכן:

לחנוכת המזבח הקרבנות שהקריבו כל אחד יומו:

ולא קבל מהם מדכתיב בתריה ויאמר ה' אל משה נשיא אחד ליום כו' יקריבו את קרבנם כו' דמשמע שאלולי שאמר לו השם לא היה מקבלם (מזרחי) דלעיל לענין עגלות והשוורים נאמר לו. וכאן נאמר לו לענין הקרבנות שהביאו:

אם למסעות היינו לסדר הדגלים נחשון לשבט יהודה ואחריו אליצור בן שדיאור לשבט ראובן וכן כולם. או אם לתולדות כסדר שנולדו ראובן תחילה. ואע"ג שעדיין לא היה סדר המסעות עד אחד באייר כמפורש כפרשת במדבר. מקובל היה בידם סדר הדגלים מיעקב אבינו עיין רש"י ז"ל ויחי ובמדבר פסוק איש על דגלו:

עד שנא' לו מפי הקב"ה יקריבו אותם למסעות. ובילקוט מסיים שנא' ויהי המקריב אין ויהי אלא שנאמר לו מפי הגבורה שיקריבו למסעות ע"כ. דאל"כ ויקרב מב"ל מהו ויהי המקריב שהיה מפי הקב"ה המקריב ביום הראשון נחשון בן עמינדב שהוא על סדר המסעות (מזרחי) ובזית רענן הגיה בילקוט שצ"ל אין ויהי אלא שנא' לו מפי הגבורה שנא' ויהי ביום דבר ה' עכ"ל משמע דיליף ויהי דהכא מויהי דהתם מה להלן דבר ה' אף כאן דבר ה':

והלא נשיאים היו מתנדבים ולא הדיוטות כו'. ומה ת"ל שוב פעם ב' נשיא אחד ליום אלא לפי שהיה נחשון כו'(ז"א):

זה שקידש כו' שהוא קפץ ראשונה לתוך הים כדאי' במס' סוטה פרק אלו נאמרים. ועל כן נקרא נחשון ע"ש נחשול שבים כדאי' לקמן: