אשכולות הגפן צח

ובד' כונסה שבו נאמר ויעש אלקים את שני המארת הגדלים וגבי שמים וארץ שנתייחסו כאחד ביום א' מרמזין ענין זיוג דו"ן ושוב נתייחסו בפרטות כל אחד בפני עצמו דהיינו גמר שמים ביום ב' וגמר ארץ ביום ג' מרמזין ענין לדתן בדומה שלדת הדכר לעצמו ולדת הנוקבא לעצמה וכן גבי מאורות שנתייחסו כאחד שני המארת הגדלים מרמזין ענין זיוג דו"נ ושוב נתייחסו בפרטות כל אחד בפני עצמו דהיינו את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה מרמזין ענין לדתן בדומה שלדת הדכר לעצמו ולדת הנוקבא לעצמה וע"ז נאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי כי שמים וארץ דימי אב"ג הם הכנה לכניסה ביום ד' שבו המאורות לממשלת יומם ולילה:

ואמנם יבואר בפרטות יחוס ימי אב"ג דשמים וארץ להכנת הכניסה דזיוג איש ואשה דהנה איש ואשה הראשונים נפרטו בשמות אדם וחוה הרי אי"ש אש"ה אד"ם חו"ה חושבן שמי"ם אר"ץ ונאמר לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת ופירש"י ז"ל לשון נופל על לשון ובזה הושוו איש ואשה באותיות א"ש שבשניהם שמרמזין ר"ת "שמים ''ארץ שלהיות האיש למעלה שיתייחס לו ר"ת שמים עכ"ז לצד שפניו למטה יתייחס לו גם ר"ת ארץ והיינו אש דאיש וכן להיות האשה למטה שיתייחס לה ר"ת ארץ עכ"ז לצד שפני' למעלה יתייחס לה גם ר"ת שמים והיינו אש דאשה ואולם מובחן שם איש משם אשה באתוון י"ק כי י' דחכמה באיש וה':

דבינה באשה ונודע בסוד מצוה שאתוון מ"צ רומזין אותיות י"ק באתב"ש להיותן נסתרות ובזה הטיבו אשר דברו רז"ל בענין שהאיש פניו למטה והאשה פני' למעלה הוא ממקום שנברא והיא ממקום שנבראה ירצה בזה להיות האיש למעלה בבחי' שמים ובאיש אות י' שבאתב"ש היא מ' דסוף שמים והאשה למטה בבחי' ארץ ובאשה אות ה' שבאתב"ש היא ץ' דסוף ארץ עכ"ז הוא פניו למטה בענין שנאמר כונן שמים בתבונה הרי שמים שלמעלה כונן בה' דבינה שלמטה בארץ היינו ממקום שנברא רצונו שנתכונן והיא פני' למעלה בענין שנאמר בחכמה יסד ארץ הרי ארץ שלמטה יסד בי' דחכמה שלמעלה בשמים היינו ממקום שנבראה רצונו שנתיסדה:

ובפרטות יבואר יחוס יום ד' דמאורות לעצם הכניסה דזיוג איש ואשה דהנה על איש ואשה הראשונים נאמר לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו הוא ממש כענין המאורות דאי' בב"ר שלא נברא להאיר אלא גלגל חמה וראה הקב"ה שיעשו אותו אלוה אם יהי' יחידי לכן ברא עמו הלבנה ושם פירשז"ל שזה שאומרים ביוצר דשבת קרא לשמש ויזרח אור ראה והתקין צורת הלבנה והיינו מאמר קהלת טובים השנים מן האחד היינו כענין דאמרינן ביוצר דשבת טובים מאורות שברא אלקינו והיינו השנים מן האחד דאלו האחד לא טוב שיעשו אותו אלוה הרי ממש כענין לא טוב היות האדם לבדו שיעשו אותו אלוה כפירש"י ז"ל ובשביל זה אעשה לו עזר כנגדו ולכן כמו שבמאורות נאמר ולימים ושנים שגומרין סביבן בשנה כן גבי כי יקח איש אשה חדשה נאמר נקי יהי' לביתו שנה אחת ושמח את אשתו וגו' ורומז שמ"ח מנין יו"ם רביע"י דמאורות שבו בתולה נשאת ועצם רמז ושמח את אשתו הוא בסוד המאורות דיום רביעי כבר נתבאר אצלי שכנגד יום ד' דמאורות נאמר שבח ד' מצות ד' ברה מאירת עינים שהמצות נותנים הארה לב' מאורות שהם בתואר עינים כטע' ועינינו מאירות כשמש וכירח והמצות מתחילין במצות פו"ר ע"י חבור איש ואשה שהם עצמן בחי' שני המאורות והאשה סוד מאוה"ק שאין לו אור מעצמו רק מה שמקבל ממאוה"ג שהוא בסוד האיש