אשכולות הגפן סז

זק"ן כסי"ל נוסף על מנין ויורנ"י הנ"ל במנין פ"ה והיינו וסטרו על פיו דייקא ומשכחו כל התורה כולה שנאמר לפתח חטאת רב"ץ וזה בעצמו נדרש על יצ"ר שבא לאדם משעה שנולד כפירש"י ז"ל בתואר זקן של יצ"ר שכן ז' שמות של יצ"ר רע ערל טמא שנא מכשיל אבן צפוני ר"ת שלהם מנין חטא"ת רב"ץ וגם ס"ת שלהם משלימין תבת לפת"ח למנין חטא"ת רב"ץ ועל זה רומז בעצ"ב תלד"י בני"ם חושבן חטא"ת רב"ץ שהוא לפתח הלדה וגם רומז על צור ילדך תשי מלת תש"י מנין חטא"ת רביץ שהוא משעת לידה ולבתר ותשכח מחללך ענין שמשכחו כל התורה כולה ולהיות היצ"ר מתעה האדם לתאוות העוה"ז לכן בא באדם משבא לאויר העולם וכן ג' תוארים מל"ך זק"ן כסי"ל בכולל עצם היצ"ר נרמזין במנין אוי"ר העול"ם וכן במנין משב"ח שמשכחו כל התורה כולה וכן במנין י"ג שנ"ה שיצ"ר מתבודד באדם אחר לדתו להרגילו ברעתו כטעם ושלש עשרה שנה מרדו ובארבע עשרה בא היצ"ט לערוך אתו מלחמה בענין רגזו ואל תחטאו ולזה נדרש אמרו בלבבכם שיעסוק בתורה היינו שיזכור ענין התורה שלמדו במעי אמו שנאמר ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך והיינו אמרו בלבבכם דייקא:

והנה כל מה שמלמד היצ"ט לאדם במעי אמו הוא לתכלית ידיעת קיום המצות כנאמר גבי ויורני שמור מצותי וחיה ומלת מצותי כולל ב' היינו מצוה דעשין ומצוה דלאוין וב' פעם מצו"ה נרמז במנין ויורנ"י הנ"ל למנין תואר יצ"ט ולעומתן תוארי יצ"ר מלך זקן כסיל נרמזין בכפל במנין ותשכ"ח הנאמר בתר צור ילדך תשי הנ"ל והיינו שכחת כפל מצוה נמצא כי קיומן נרמז בחד זימנא תוארי יצ"ט ובטולן נרמז בכפל תוארי יצ"ר כענין ב' כתרים בשביל נעשה ונשמע שאמרו על כפל מצוה דעשין ולאוין שנתלו ע"י מלאך טוב אחד וכשחטאו נפרקו ע"י ב' מלאכי רעים כדאי' במס' שבת:

ואמנם בא יצ"ט בבן י"ב למצות לפי שלמדו במעי אמו על קיום המצות וע"ז נאמרו לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו דידוע ששמואל דוחה וימין מקרבת כן לב כסיל דיצ"ר לשמאלו לדחות ולשכח מה שלמד במעי אמו ולב חכם דיצ"ט לימינו לקרב ולהזכירו מה שלמדו במעי אמו וכל ענין שנסתלק היצ"ט מעת הלדה עד היותו בן י"ג שנה הוא כטעם רחוק האשה מן האיש בעת נדתה דאי' נדה ל"א מפני שרגיל בה וקץ בה אמרה תורה תהא טמאה ז' ימים כדי שתהא חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה כן לפי שרגיל הולד במעי אמו עם היצ"ט שלא יהא קץ בו נסתלק מעת הלדה וחוזר אליו משנעשה בן י"ג שנה למצות ואז נתעורר בו חבה כמו בעת שמלמדו במעי אמו וסימנם ילכו מחיל אל חיל היינו רמז יל"ך "יצר "לב "כסיל הוא מפסיק מחיל מן רמז חי"ל ר"ת ''יצר "לב ''חכם שהי' במעי אמו וחוזר שוב אל חיל שלו בבן י"ג שנה כנ"ל:

ויש רמז בענין שנאמר מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום לפי מה דאי' במד"ר קהלת ד"א לב חכם לימינו זה יעקב שנאמר ויקם וישא את בניו וגו' ולב כסיל לשמאלו זה עשו הרשע שנאמר ויקח עשו את נשיו ואת בניו והיינו כי יעקב שהקדים זכרים לנקבות וזכרים איתניהו בתלמוד תורה לכן יתייחס ללב חכם דיצ"ט שמלמדו התורה ועשו שהקדים נקבות לזכרים ונקבות ליתניהו בתלמוד תורה לכן יתייחס ללב כסיל דיצ"ר שמשכחו התורה והיינו מגי"ד מנין נ"ז שנה דיצ"ט הוא ודאי מגיד דבריו כענין יתמך דברי לבך הנ"ל הוא שמלמדו התורה דהיינו חקיו ומשפטיו ויתייחס ליעקב ולישראל כנ"ל שהקדים זכרים דאיתניהו בתלמוד תורה ושוב לא עשת כן