אשכולות הגפן מד

הוראה להעמיד בחירתו בחיים כענין שנאמר ובחרת בחיים והיינו בהודיעו שיש בו צלם מן העליונים שבו יכול לחיות. ואיתא עוד שם במד"ר וירדו בדגת הים א"ר חנינא אם זכו רדו ואם לאו ירדו א"ר יעקב דכפר חנין את שהוא בצלמנו כדמותנו רדו ואת שאינו בצלמנו כדמותנו ירדו ר' יעקב דכפר חנין אמר יבא צלמנו ודמותנו וירדו לשאינו דומה לצלמנו כדמותנו, הנה תחלת הדברים אם זכו רדו ואם לא זכו ירדו מדבר רק מענין חבת האדם שנברא בצלם זולת חבה יתרה הנודעת לו שבזה עדיין הי' האדם עומד שקול בין החיים ובין המתים בסיבת הצלם שנברא מן העליונים המושלים מלמעלה בתואר רדו ובסיבת הדברים שנברא מן התחתונים הירודין בתואר ירדו ובסוף הדברים במאמרי ר' יעקב' דמן חנין שפירש בדבריו מעלת צלם ודמות מדבר מענין חבה יתרה שנודעת לו שנברא בצלם שזה הוראת בחירתו בחיים של העליונים כנ"ל. ועל ענין זה נאמר אך בצלם יתהלך איש שהצלם שבאדם הורה אליו להיות מתרומם בחיים של העליונים ולא להיות יורד מות כהתחתונים ובענין זה יבואר דרז"ל רמה קרני ולא רמה פכי דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן שאול ויהוא שנמשחו בפך לא נמשכה מלכותן. אמנם נודע כי הנטפל לשם מלפניו אינו קודש ותנטפל לשם מלאחריו קודש שכבר קדשו השם ולפי"ז אותיות פך נטפלין לצלם מלפניו פ' דפך לפני צ' דצלם כ' דפך לפני ל"מ דצלם ולכן אין מתאחזין כל כך בצלם יתהלך איש ולא נמשכה מלכותן אולם אותיות קרן נטפלין לצלם מלאחריו ק''ר דקרן לאחר צ' דצלם נ' דקרן לאחר ל"מ דצלם לכן מתאחזין יפת בצלם יתהלך איש ונמשכה מלכותן ולפי שהצלם בהתרוממות מן העליונים ולא בהשפלה מן התחתונים היינו רמה קרני דלגבי קרן צלם לפניו בהתרוממות ולא רמה פכי דלגבי פך צלם לאחריו בהשפלה ואין בזה מן החבה יתרה הנודעת לאדם להעמידו בבחירת החיים של העליונים:

בכור פה אריב בשעה שבא הקב''ה לבראת את אדה"ר ראה צדיקים ורשעים יוצאים ממנו כו' הפליג דרכן של רשעים מכנגד פניו כו' ובראו הה"ד כי ידע ד' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד אבדה מכנגד פניו וכו' והנה גבי כי ידע ד' דרך צדיקים נאמר שם ברישא על כן לא יקומו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים מיחס בבריאתו האדם הבחנה בין תואר חטאים ובין תואר צדיקים הנה זה רמז הבחנה הנעשים בגוף האדם שכוננו בשק"ה גידים כנגד שס"ה מצות לא תעשה וברמ"ח אברים כנגד רמ"ח מצות עשת הרי גירי"ם בכלל אחד שלהם בגוף האדם חושבן חטאי"ם הורה שסכום שס"ה של הגידים הוא על מה שימאס האדם שלא לעשותן שהן מעשים חטאים ושוב אברי"ם בכלל אחד שלהם בגוף האדם חושבן צדיקי"ם הורה שסכום רמ"ח של האברים הוא על מה שיבחר האדם לעשותן שהן מעשים צדיקים:

ויתכן לומר כי מה שהפליג דרכן של רשעים מכנגד פניו הי' פועל דוויון לצדיקי' שיפליגו דרכן של רשעי' מכנגד פניהם שלא ילמדו ממעשיה' שהם ממש היפך ממעשיה' של צדיקים המקיימין סור מרע ועשה טוב ולא כן הרשעי' שאומרי' לטוב רע ולרע טוב נמצא כשאומרים הרשעים סור מרע ועשה טוב היינו אצל צדיקים סור מטוב ועשה רע והיינו מה שנאמר ללבן השמר לך מדבר עם יעקב מטוב ועד רע ממש היפך ממה שנאמר סור מרע ועשה טוב והיינו מה שפירשיז"ל שטובתן של רשעים רעה אצל הצדיקים ובזה אמר יעקב עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים רצונו שאצל הרשע ממש היפך תרי"ג