אשכולות הגפן מב

ואמר אח"כ תכבסני ומשלג אלבין ושוב בא לרמז אח"כ תקון אברים וגידים שלו והיינו באמרו ל"ג טהו"ר בר"א ל"ו אלקי"ם בס"ת אתוון אברי"ם ולשם אלקים האמור כאן בסוף אליו סובב גם האמור אחריו ויצטרף "אלקים ''ורוח ''נכון "חדש "בקרבי בר"ת חושבן גידי"ם מבואר שבפסוק זה נאמר בתחלה תקון לב טהור ולבתר תקון רוח נכון ויחוס שני התקונין לשם אלקים האמור ביניהם והרי בתיקון הלז שבתחלה רמח תקון אברים בהשלמת התבות ושם אלקים בסופן ובתקון הרוח שבסוף רמוז תקון גידים בהתחלת התבות ושם אלקים בתחלתן וכן המדה להיות ההתחלה ברמז הגידים דלא תעשה והסוף ברמז האברים דעשה שכן נאמר ברישא סור מרע ובסיפא ועשה טוב וטעם זה יספיק למה שבסוף זה המזמור נאמר פסוק זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה בכאן נאמר ברישא תקון רוח ביחוס פרטי לשם אלקים ובסיפא תקון לג ביחוס פרטי לשם אלקים הורה לגלות ענין פסוק דלעיל שמוקדם בו תקון לב טהור ביחוס לאלקי' שרומז בסופן תקון אברים ראוי להיות בסיפא כדרך שמאוחר לב בפסוק האחרון ומה שמאוחר בפסוק דלעיל תקון רוח נכון ביחוס לאלקי' שרמוז בראשן תקון גידים ראוי להיות ברישא כדרך שמוקדם רוח בפסוק אחרון והיינו לפי שצריך להקדי' סור מרע דשס"ה מצות ל"ת של הגידי' ולנתר ועשה טוב דרמ"ח מצות עשה של האברי' וכן נרמז בפרטות בפ' האחרון ברישא זבח"י אלקי"ם רו''ח נשבר"ת ס"ת שלהם בכללות ד' אתוון חושבן גידי"ם ובסיפא ל"ב נשב"ר ונדכ"ה אלקי"ם ל"א תבז"ה ס"ת שלהם חושבן אברי"ם כנ"ל:

וגם יעקב שאמר עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי קיים אותן בסרר הזה בקדימת רוח נשברה ולבתר לב נשבר והיינו מה ששאל טרם בא אצל לבן הידעתם את לבן בן נחור מי שעתיד ללבן עונותיכם ומייחש לבן בן לנחור הקדי' נחור האב ולבתר לבן הבן ורומז נחו"ר למפרע אתוון רו"ח עם נ' ר"ת "נשברה היינו רוח נשברה המוקדם ושוב רומז לב"ן כסדרו אתוון ל"ב עם נ' ר"ת "נשבר היינו לב נשבר המאוחר וע"כ בסדר מלות לבן בן נחור מוקדם לב דלבן ולבתר רוח דנחור כסדר פסוק הקודם בתחלה תקון לב טהור ולבתר תקון רוח נכון ובין נ' דסוף לבן ונ' דראש נחור ממוצע תבת בין רומז ב' פעם נ' והם משלימין ל"ב רו"ח דלב"ן ונחו"ר למנין טהו''ר נכו"ן שהם תקונם הנאמר אחריהם כעין תקון ב' פעמי' כ' דנשברה ונשבר הנאמרו אחר רוח ולב בסדר פסוק המאוחר כנ"ל:

והנה. במאמר יעקב עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי הורה שהשלי' גופו בשס"ה גידים ורמ"ח אברים הבנוים לקיום המצות ונעשה הכרה בין עשו ליעקב שנאמר ויגדלו הנערי' שבכל אחד מתם רומז נער מנין גידים אברים דלגבי עשו היו בפגם במצות שבהן ולגבי יעקב היו בשלימות במצות שבהן בלי שום סיג ופגם חלילה ונאמר ויעקב איש תם ופירש"י ז"ל שניכר תמותו מעת שנעשה בן י"ג שנה ואז נעשה איש תם בגופו בשלמות שס"ת גידי' ורמ"ח אברי' ע"י קבלת עול תרי"ג מצות התלוין בהן תדע כי בהצטרף מנין אי"ש ת"ם למנין שם יעק"ב האמור לפניו נשלם חושבן שס"ה גידי"ם רמ"ח אברי"ם ובהצטרף מנין אי"ש ת"ם למנין יש"ב אהלי"ם האמור לאחריו נשלם חושבן תרי"ג מצו"ת שנעשה תם בכולן והיינו מה שנא' ויבא יעקב שלם ונדרש שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו נתייחס שלמות ממונו אצל שלמות גופו לפי שמצינו ביעקב שחביב עליו ממונו יותר מגופו כפירוש רש"י ז"ל גבי ויותר יעקב לבדו שחזר על פכין קטנים שצדיקים חביב עליה' ממונם יותר מגופן וכמו ששלמות גופן על צד קיום המצות התלוין