אשכולות הגפן ד

אשכול הגדת בראשית ב''ר פ"א אימתי נבראו המלאכים ר' יוחנן אמר בב' נבראו המלאכים הה"ד המקרה במים עליותיו וגומר וכתיב עושה מלאכיו רוחות ר' חנינא אמר בה' נבראו המלאכים הה"ד ועוף יעופף על הארץ וגו' וכתיב ובשתים יעופף ר' לולינא בר טברין אמר בשם ר"י יצחק בין על דעתי' דר' חנינא בין על דעתי דר' יוחנן הכל מודים לא נבראו ביום ראשון כלום שלא יאמרו מיכאל הי' מותח בדרומו וגבריאל בצפונו והקב"ה באמצעו אלא אנכי ד' עושה כל נוטה שמים לבדי וגומר מאתי מי אתי כתיב מי הי' שותף עמי בברייתו של עולם, הנה מה שחזר והזכיר שמות בטלי שני הדעות הוא מיותר דהא מניהון סליק וסגי לומר סתמא הכל מודים ותו מה שייך לשון הכל מודים בדבר דממילא אינו שכל דעה כאומר בפירוש שלא נבראו המלאכים ביום ראשון רק לר"י ביום שני ולר"ח ביום חמישי ותו דמאי סברא יש לברוא אח המלאכים ביום ראשון אלא שלא בראן מפני שלא יאמרו וכו' והלא אין שום משמעות בדבריהם כלל מזה. אמנם כי נדייק שפיר לר"י ביום ב' שנאמר עושת מלאכיו רוחות היינו יחוס כנפיהם ודבר הלמד מענינו שנאמר שם לפניו המהלך על כנפי רוח ולר"ח ביום ה' שנאמר יעופף האמור בסיום כנפי המלאכים. מבואר מזה שדעת שניהם לייחס ביום שנבראו המלאכים ענין כנפים שלהם ולפי"ז יש סברא להיות המלאכים נבראים ביום ראשון באופן שיהיו נמצאים בקומת כל ו' ימי המעשה לפי שיש כנגדן שש כנפים במלאכים אלא ששני הדעות בקשו למצוא דרש שלא נבראו ביום ראשון מפני חשש כדי שלא יאמרו ודייק בשמות בעלי שני הדעות ששניהם לדבר אחד נתכוונו לומר שעל כל פנים נבראו המלאכים ביום פרטי שיתייחס בו קומת כל ו' כנפים של המלאכים כאשר יבואר בעזה"ש וצריכים להקדים לזה אריכות דברים:

הנה איתא בב"ר שפחת בראשית באות ב' שהוא לשון ברכה שיתקיים בזה העולם ויתכן שאות ב' מנינה שתים ויש לה ג' רוחות ויתחשב מנין שתים לשלוש רוחות ובזה ודאי רומזת על הברכה המשולשת בתורה בג' פסוקים ובכל פסוק ב' ברבות יברכך וישמרך יאר ויחנך ישא וישם לך שלום הרי שלוש שתים ובהיות רמיזתן בג' רוחות של אות ב' דבראשית שמנינה שתים לכן מרומז באתוון ראשית שתחת ב' חושבן ראשי עיקרי שלוש ב' ברכות י'ברכך וי'שמרך י'אר וי"חנך י"שא וי"שם וכן נרמז בג' נקודות של חבת בראשית שבא צרי חרק הרי שב"א ראשי עיקרי ג' ברכות יברכך י'אר י'שא ושוב לר"י מנין ש' ש'ראש עיקר וי'וישמרך ושוב חר"ק מנין ח"ש ראשי עיקרי וי'חנך וי'שם וכן אם נחשוב אותיות ראשי"ת בשלוש כנגד ג' רוחות של' אות ב' יעלו ממש חושבן ברכה המשולשת ויברכך עד שלום בכללות ט"ו תבות עכ"פ זכינו שאות ב' דבראשית רומזת ו' ברכות בשלוש שתים לכן הי' המשך מעשה בראשית בו' ימים דייקא כנגד ו' ברכות באופן שיתקיימו כלם בברכה, והנה בן' ברכות המלא כי ברכת ויחנך מנינה ממועט ממנין כל אחת משאר ה' ברכות ולעולם המועט בכלל המרובה נמצא ברכת ויחנך כלולה בכל אחת משאר ה' ברכות. וזהו שאמר יעקב לעשו קח נא את ברכתי וגומר כי חנני אלקים וכי יש לי כל הרי פרט חנני לגבי ברכתי שויחנך כלולה בכל הברכות והיינו דסיים וכו') יש לי כל דייקא ושפיר ארז"ל כי נגד מה שדבר עשו בלשון גאוה יש לי רב דבר יעקב בלשון ענוה כי חנני אלקים וכי יש לי כל אמר חנני דוקא זהוא שכר ענוה כנאמר לענוים יתן חן דהיינו ברכת ויחנך שמוקטנת מכל הברכות כמו שהעניו מקטין עצמו משאר כל אדם כנאמר והאיש משה ענו מאד מכל הא ים וכן במאמר