אשכולות הגפן קסו

על ראש מנשה יבואר מה שסתם בתחלה ויקח יוסף את שניהם הוא להשוות מדת שניהם שלא לחלק ביניהם ולכן כאשר לקח אפרים בימינו משמאל ישראל ומנשה בשמאלו מימין ישראל הרי מיחס לכל אחד משניהם ימין ושמאל שלא לחלק ביניה' לומר שזה רק ימין וזה רק שמאל ולכן מלות יוס"ף א"ת שניה"ם חושבן כפל ימי"ן שמא"ל שנאמרו בשניהם ועל זה סיים ויגש אתם אליו שבענין זה הגישן למדתו של יעקב דאחיד ימינא ושמאלא בעמודא דאמצעיתא:

ואמנם יבואר סתימת ויקח יוסף את שניהם היינו רמז שני אתין הנאמרו בסיום קהלת את האלהים ירא ואת מצותיו שמר כי זה כל האדם והדר מפרש את קמא דהיינו את האלהים ירא על זה אמר אח אפרים בימינו רומז ר"ת א"פרים לר"ת א"להים ור"ת "ימין לר"ת ''ירא ושוב את בתרא דהיינו ואת מצותיו שמר על זה אמר ואת מנשה בשמאלו רומז ר"ת "מנשה לר"ת "מצותיו ור"ת "שמאל לר"ת "שמר אולם לגבי ישראל שהי' אפרים לשמאלו ומנשה לימינו נמצא הוצרך להשלים רמז ירא לאפרים ורמז שמר למנשה ולכן שת ישראל ימינו על ראש אפרים להשלים לו רמז ירא בר"ת "ימינו ושמאלו על ראש מנשה להשלים לו רמז שמר בר"ת ''שמאלו וגם רימז שלמות יר"א בר"ת ''ימין "ראש ''אפרים ושלמות שע"ר בר"ת שמא"ל ''ראש ''מנשה ויקח יוסף את שניהם וגו' את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל וגו' וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפיים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור וגומר הנה מתחלה נתייחס אפרים לימין דיוסף ולשמאל דישראל ומנשה לשמאל דיוסי ולימין דישראל ולבתר שם ישראל ימינו על אפרים ושמאלו על מנשה וא"כ נשלם באפרים ימין ושמאל וימין ובמנשה שמאל וימין ושמאל והי' קשה ליוסף שבאפרים הפשוט רומז כפל ימין כנגד חד שמאל וגבר בו הימין דחד בתרי בטל ובמנשה הבכור רמוז כפל שמאל כנגד חד ימין וגבר בו השמאל דחד בתרי בטל והיינו ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכור שים ימינך על ראשו וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי כפל הידיעה רצונו שנתן ימינו על אפרים בידיעתו שהוא הצעיר כנאמר בו והוא הצעיר וכן נתן שמאלו על מנשה בידיעתו שהוא הבכור כנאמר בו כי מנשה הבכור והיינו מה שנאמר שם שכל את ידיו שעשה בהשכל וידיעה עם ידיו והנה גלה כפל ידיעתו בענין גם הוא יהי' לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו אמר על מנשה ב' גמין רבויין גם הוא יהי' לעם וגם הוא יגדל יבואר שרימז יעקב המתקת ד' הנאמרו בפסוק והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה:

להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו, והנה במנשה הבכור כפל שמא"ל עם חד ימי"ן מנין תתנ"ב ועם ב' רבויין מנין תתכ"ד המתקת מנין עו"ן ישחי"ת ושוב באפרים הצעיר כפל ימי"ן עם חד שמא"ל מנין תקצ"א המתקת מנין אפ"ו כ"ל חיות"ו נמצא השכיל יעקב התמתקות להיות הבכור קודם ואחריו הצעיר ויתכן שכל המתקה זאת הוצרך להיות באפו''מ בשביל הרשעים שעתידים לצאת מהם כפירש"י ז"ל גבי ויאמר מי אלה:

וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה פירש"י ז"ל מהיכן יצאו אלו שאין ראוין לברכה והיינו שבקש לברכן ונסתלקה שכינה ממנו לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים ויהוא ובניו ממנשה הנה אחר שהחשיב יעקב קודם את בני יוסף ואמר אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי היינו שיהי' נחשב אפרים לשבט