אשכולות הגפן טז

היינו מאמר אחד שבמאמר אחד יכול להבראות, ואמנם לפי שנבראו העולם בי' מאמרות וא"כ ויאמר לאדם קאי על קומת י' מאמרות והיינו ו' פעמים אותיות לאד"ם אתוון שימ"ת שתחת ר"ת "מימינו "אש "דת "למו והיינו כנ"ל שנאמר בראשית בשביל התורה ובשביל ישראל:

ואמנם מרומז במלת לאדם ענין שמים וארץ בהתחלק המלה ל"א ד"ם ואח"כ נתחלק כל חצי ברוב ומעוט דהיינו במנין ל"א רובו ט"ז ומעוטו ט"ו ובמנין ד"ם רובו כ"ג ומעוטו כ"א וכאשר רובו של חצי ב' בקומת מעוט חצי א' ומעוטו של חצי ב' בקומת רובו של חצי א' דהיינו כ"ג בקומת ט"ו פעמי' מנין שמ"ה וכ"א בקומת ט"ז פעמים מנין של"ו וכללות הזה בדרך מאן דזעיר הוא רב ומרן דרב הוא זעיר הרי שני הכללות שמ"ה ושל"ו מרמזין מנין שמי"ם אר"ץ ופרטי אלו ב' כללות מרומז בפרטי שני כתובים הבאים כאחד על ענין מעשה ארץ ושמים. דהנה כתוב א' אומר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים הרי ידי "יסדה "ארץ ר"ת מנין כ"א המעוט מחצי השני ושוב וימיני טפחה "שמים הר"ת מנין נ"א בקומת ט"ו פעמים משלים לכ"א תפשוט דלגבי ארץ ביחד כ"א בקומת ט"ז הרוב מחצי הראשון וכתוב א' אומר ד' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה הרי "יהוה 'בחכמה "יסד ארץ הר"ת מנין וכ"ג הרוב מחצי השני ושוב כונן "שמים בתבונה הר"ת מנין כ"ג בקומת י"ד פעמים משלים לכ"ג הפשוט דלגבי ארץ ביחד כ"ג בקומת ט"ו המעוט מחצי הראשון:

והגה בד' תוארים ראה ויספרה הכינה וגם חקרה מרומז מעשה שמים וארץ שבהם גלוי עבודתי' בתר דאסתכל ד' זימנין באורייתא באלו ד' תוארים. והיינו לפי שנאמר ד' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה ונודע כי חכמה ובינה:

בחי' אבא ואמא שמים וארץ בחי' ברא וברתא ואמר ד' בחכמה יסד ארץ שברתא נתלית באבא ושוב כונן שמים בתבונה שברא נתלה באמא. והנה חכמה ובינה הם בשמות ידועין הוי' ואהי' ובחי' שמים וארץ סוד אתוון ו"ה מן השם ו' שמוש הדכר בלשון אותו ה' שמוש הנוקבא בלשון אותה והרי בעלות ר"א"ה ו"יספר"ה אתוון אה"יה דבינה עם ו' דשמים והנשאר זולתן אתוון "ר ס"פר נוספו על חושבן שמי"ם בחושבן ק"ן שהוא ו' פעמים אהי"ה עם כללות כ"ד אתוון שבהן כטעם כי אשא אל שמים ידי יד"י חושבן כ"ד וכן מלוי של שמי"ם י"ן ס' וד' ס' חושבן ו' פעם אהי"ה עם כללות כ"ד אתוון ושוב במלות הכ"ינ"ה ונס חקר"ה אתוון הוי' דחכמה עם ה' דארץ והנשאר זולתן אתוון כ"נ ג"ם חק"ר נוספו על חושבן אר"ץ בחושבן, ק"ל שהוא ה' פעמים הוי' וכאן לא נחשב כללות כ' אתוון למנין ק"ן דאם כן:

הי' ק"ן בשמים וק"ן בארץ ולא הי' ניכר ההבחנה בין אהי' בכללות ו' ובין הוי' בכללות ה' שבד' הסתכלות באורייתא הורה להבחין ביניהם וע"ז יש לכוון מאמר ואל תסתכל בק"נק"ן והבינהו ואמר אלא במה שיש בו רצונו שלא יחשב מנין ק''ן בהסתכלות רק לגבי שמים שיש בו במלואו מנין ק"ן כנ"ל:

והנה נדרש בראשית בזכות משה שנאמר וירא ראשית לו יתייחס לדרש בראשית על תורה ישראל כנאמר תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב וירמוז בזה עצם תבת בראשית משמעותו ב' ראשית דתורה וישראל ונקדות בראשית שב"א צר"י חר"ק חשבון ראשי"ת דמשה הממוצע ביניהם וענין שמים וארץ הנאמרו בבראשית רומזין ג"כ על התורה מן השמים ונתנה לישראל גוי אחד בארץ וגם שם. משה סליק כחושבן ר"ת יהוה בחכמה "יסד "ארץ "כונן "שמים "בתבונה ותמורת