אשכולות הגפן קל

שקנטר יעקב לראובן בפני עצמו לפי שבמקצת מאותיות ר"אוב"ן יש אותיות או"ן ומה שקנטר לשמעון ולוי ביחד לפי שבמקצת מאותיות ש"מ"עון ו"לוי יש אותיות עמ"ל וחשב בלק שתחול הקללה רק באלו המקציות ואעפ"כ לא נתקיימה מחשבתו ולא חלה הקללה גם באלו המקציות והיינו מה שנאמר אח"כ לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל:

והנה י"ב בני יעקב נתחלקו לברכה וקללה דהר גרזים והר עיבל שנאמר בפ' תבא אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים וגו' שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי הנה גבי לברך נתייחס העם וגבי על הקללה לא נתייחס העם משום לא קבה אל ומרומז בשמות העומדין לברך את העם ''שמעון ''לוי ''יהודה "יששכר ''יוסף "בנימין ר"ת שלהם מנין לבר"ך ע"ם זולת ה' דהעם ושוב מרומז בשמות העומדין על הקללה ''ראובן "גד ''אשר ''זבולן "דן ''נפתלי ר"ת שלהם מנין ע"ל קלל"ת זולת ה' דהקללה ובענין זה יצא רמז נכון שהתחלקות השבטים שוה בשוה לענין אחד שנאמר ירמי' ל"א כה אמר ד' נותן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה וגו' אם ימשו החקים האלה מלפני נאם ד' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל והימים דהנה ו' שבטים שרומזין ר"ת שלהם מנין לבר"ך ע"ס נשאר עדיין בשמותם זולת הר"ת מנין אל"ף שי"ח נרמז במנין זה חזוק למנין לבר"ך ע"ם בתוספות מנין שמ"ש יר"ח כוכבי"ם שבהם נעשה חזוק לקיום זרע ישראל ושוב ו' שבטים שרומזין ר"ת שמותם מנין ע"ל קלכ"ה נשאר עדיין בשמותם זולת הר"ת מנין אלף רכ"א נרמז במנין זה חזוק למנין ע"ל קלל"ה בתוספות מנין שמ"ש יר"ח כוכבי"ם שבהם נעשה חזוק לקיום זרע ישראל וע"ז יש לכוון אמרו ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה סרסהו ודרשהו ראה היום אנכי נתן לפניכם ברכה וקללה ראה היום היינו מאורות של היום דהיינו נותן שמש לאור יומם חקות ירח וכוכבים לאור לילה כן אנכי נתן לפניכם ברכה וקללה בקיום וחזוק שלהם שכן נרמזון נשמות העומדין לברך את העם ובשמות העומדין על הקללה כנ"ל:

גם יש לכוון בענין ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה ופירשיז"ל העמודים בהר גרזים ובהר עיבל תלת אותן בלשון ראי' הורה בזה כלפי שאותן העומדין בהר גרזים ראו נגד פניהם להר עיבל משם נתייחסו הם לברכה וגרמו שתלוים שהפכו פניהם כלפי הר גרזים פתחו בברכה אעפ"י שהלוים הפכו פניה' מהר עיבל כי הברכה שבפני העומדי' על הר גרזים חזר על פני הלוים ועוררם בלשון ברכה וכן כלפי שאותן העומדין בהר עיבל ראו נגד פניהם להר גרזים משם נתייחסו הם על הקללה וגרמו שהלוים שהפכו פניהם כלפי הר עיבל פתחו בקללה אעפ"י שהלוים הפכו פניה' מהר גרזים כי הקללה שבפני העומדי' על הר עיבל חזר על פני הלוים ועוררן בלשון קללה דוגמת אור המאיר לפני העומד נגדו וממנו חוזר להאיר לכשכנגדו:

והנה יש רמז נכון כי ו' שבטים העומדי' לברך על הר גרזים הם מהתעוררת הר עיבל שכנגד פניהם וו' שבטים העומדי' על הקללה בהר עיבל הם מההתעוררת הר גרזים שכנגד פניהם דהנה לשון לברך משמע ברכת בהסתר כאשר נעלם בתורה אמירת הלוים בלשון ברכה אולם הקללה נאמר בה' הידוע כאשר נתפרש בתורה לשון ארור שאמרו הלוים ובזה תמצא כי ו' שבטים דלברך שמעו"ן לו"י יחוד"ה יששכ"ר יופ"ף ובנימ"ן רומזין מנין ו' פעמים ברכ"ה סתם בתוספות מנין