עירובין פח.
Eruvin 88a · עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →אַנְשֵׁי טְבֶרְיָא כְּמִי שֶׁלֹּא יִבְטַל מִמְּלַאכְתּוֹ דָּמֵי
וּמִסְתַּפְּגִין בַּאֲלוּנְטִית מַאי הִיא דְּתַנְיָא מִסְתַּפֵּג אָדָם בַּאֲלוּנְטִית וּמַנִּיחָהּ בַּחַלּוֹן וְלֹא יִמְסְרֶנָּה לָאוֹלְיָירִין מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל אוֹתוֹ דָּבָר רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף מְבִיאָהּ בְּיָדוֹ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ
אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְמַלּאוֹת אֲבָל לִשְׁפּוֹךְ אָסוּר
מַתְקֵיף לַהּ רַב שֵׁיזְבִי וְכִי מָה בֵּין זֶה לְעוּקָה
הָנֵי תָּיְימִי וְהָנֵי לָא תָּיְימִי
אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא לָא תֵּימָא לְמַלּאוֹת הוּא דִּשְׁרֵי לִשְׁפּוֹךְ אָסוּר אֶלָּא לִשְׁפּוֹךְ נָמֵי שְׁרֵי אָמַר רַב שֵׁיזְבִי פְּשִׁיטָא הַיְינוּ עוּקָה מַהוּ דְּתֵימָא הָנֵי תָּיְימִי וְהָנֵי לָא תָּיְימִי קָא מַשְׁמַע לַן:
וְכֵן שְׁתֵּי גְזוּזְטְרָאוֹת זוֹ וְכוּ': אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּסְמוּכָה אֲבָל בְּמוּפְלֶגֶת עֶלְיוֹנָה מוּתֶּרֶת
וְרַב לְטַעְמֵיהּ דַּאֲמַר רַב אֵין אָדָם אוֹסֵר עַל חֲבֵירוֹ דֶּרֶךְ אֲוִיר
אָמַר רַבָּה אָמַר רַבִּי חִיָּיא וְרַב יוֹסֵף אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא יֵשׁ גָּזֵל בְּשַׁבָּת וְחוּרְבָּה מַחֲזִיר לַבְּעָלִים
הָא גוּפָא קַשְׁיָא אָמְרַתְּ יֵשׁ גָּזֵל בְּשַׁבָּת אַלְמָא קָנְיָא וְחוּרְבָּה מַחֲזִיר לִבְעָלִים אַלְמָא לָא קָנְיָא
הָכִי קָאָמַר יֵשׁ דִּין גָּזֵל בְּשַׁבָּת כֵּיצַד דְּחוּרְבָּה מַחֲזִיר לַבְּעָלִים
אָמַר רַבָּה וּמוֹתְבִינַן אַשְּׁמַעְתִּין וְכֵן שְׁתֵּי גְזוּזְטְרָאוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ וְכוּ' וְאִי אָמְרַתְּ יֵשׁ דִּין גָּזֵל בְּשַׁבָּת אַמַּאי אֲסוּרוֹת
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁעָשׂוּ מְחִיצָה בְּשׁוּתָּפוּת
אִי הָכִי כִּי עָשׂוּ לַתַּחְתּוֹנָה נָמֵי
כֵּיוָן דְּעָשׂוּ לַתַּחְתּוֹנָה גַּלּוֹיֵי גַּלִּי דַּעְתַּהּ דַּאֲנָא בַּהֲדָךְ לָא נִיחָא לִי:
מַתְנִי' חָצֵר שֶׁהִיא פְּחוּתָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אֵין שׁוֹפְכִין בְּתוֹכָהּ מַיִם בְּשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לָהּ עוּקָה מַחְזֶקֶת סָאתַיִם מִן הַנֶּקֶב וּלְמַטָּה
בֵּין מִבַּחוּץ בֵּין מִבִּפְנִים אֶלָּא שֶׁמִּבַּחוּץ צָרִיךְ לִקְמוֹר מִבִּפְנִים אֵין צָרִיךְ לִקְמוֹר
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר בִּיב שֶׁהוּא קָמוּר אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שׁוֹפְכִים לְתוֹכוֹ מַיִם בַּשַּׁבָּת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֲפִילּוּ גַּג אוֹ חָצֵר מֵאָה אַמָּה לֹא יִשְׁפּוֹךְ עַל פִּי הַבִּיב אֲבָל שׁוֹפֵךְ הוּא לַגַּג וְהַמַּיִם יוֹרְדִין לַבִּיב
הֶחָצֵר וְהָאַכְסַדְרָה מִצְטָרְפִין לְאַרְבַּע אַמּוֹת וְכֵן שְׁתֵּי דְיוֹטָאוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ מִקְצָתָן עָשׂוּ עוּקָה וּמִקְצָתָן לֹא עָשׂוּ עוּקָה אֶת שֶׁעָשׂוּ עוּקָה מוּתָּרִין אֶת שֶׁלֹּא עָשׂוּ עוּקָה אֲסוּרִין:
גְּמָ' מַאי טַעְמָא אָמַר רַבָּה מִפְּנֵי שֶׁאָדָם עָשׂוּי לְהִסְתַּפֵּק סָאתַיִם מַיִם בְּכׇל יוֹם בְּאַרְבַּע אַמּוֹת אָדָם רוֹצֶה לְזַלְּפָן
Meforshim on this daf
- רש"י על עירובין Rashi on Eruvin
אנשי טבריא - בעלי מלאכה היו:
- תוספות על עירובין Tosafos on Eruvin
הני תיימי והני לא תיימי - תימה לר"י דבמס' שבת בפרק הזורק (שבת דף ק:) אמרינן דשופכין דספינה שדי להו אדופני דספינה משום דכחו בכרמלית לא גזרו ואע"ג דנפלו מיד לכרמלית ומהאי טעמא נמי לישתרי הכא ואפילו לישנא בתרא לא שריא לשפוך אלא משום שאינו חושש שיצאו לכרמלית…
- רשב״א על עירובין Rashba on Eruvin
וסתם אנשי טבריא כבשביל שלא יבטל ממלאכתו דמי. פירש רש"י ז"ל: דבעלי מלאכה היו, וכשהיו משכימין כדי שלא יבטלו ממלאכתן הוא. ואינו מחוור בעיני, דא"כ הכי הוה ליה למימר כדי שלא יבטל ממלאכה הוא. אלא הכי פירושה: דפירות טבריא רטובין היו וטל שעל הפסולת אינו מועיל להן…
- ריטב"א על עירובין Ritva on Eruvin
מתקיף להו כו׳. פי׳ דאמרי׳ לקמן דמותר לשפוך מים לגומ׳ שבחצר ואע״ג שנתמלא׳ בע״ש ומה ששופך שם בשב׳ שופע ויוצא לרשו׳ הרבים דה״ל כחו ברשות הרבי׳ דחמיר טפי ופרקינן התם תיימי מיא פי׳ דהתם גבי עוקה רוב הפעמים נבלעין במקומן שעל דעת כן נותנין וכי נפקי שלא לרצונו נפקי…
- חידושי הלכות על עירובין Chidushei Halachot on Eruvin
בפרש"י בד"ה בסמוכה כו' ועוד לרב מ"ל כו' איהו דאמר לזה בשלשול ולזה בזריקה שניהם אסורין כו' עכ"ל דליכא למימר כדדחי לעיל שאני הכא דלזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול לחודיה כלזה בפתח ולזה בזריקה דמי דהך סברא ע"כ לא קאי כמ"ש התוס' לעיל מדפריך לרב בור מאי איכא למימר…
- הגהות יעב"ץ על עירובין Haggahot Ya'avetz on Eruvin
גמרא גלויי גליא "דעתה" דאנא בהדך לא ניחא ״לי״. כצ"ל:
- רבינו חננאל על מסכת עירובין Rabbeinu Chananel on Eruvin
ותנן נמי הטומן פירותיו במים מפני הגנבים אינו בכי יותן. מעשה באנשי ירושלים שטמנו דבלותם במים מפני הסיקרים וטיהרו להן חכמים. הנה זה הטעם מי שאומר כי הטמנת פירות משום הכשרן. אבל טעם הטמנת תבשיל בשבת שאין נמנעים מלהטמין בעצה לחה שהיו אומרים תבן הוא. ותנן לא בתבן…
- רש"ש על עירובין Rashash on Eruvin
במשנה וחכ"א כו' ל"י ע"פ הביב. עי' תוי"ט שהאריך לחלק מה בין זה לחצר ד' על ד'. ולבסוף העלה כי דייקינן כו' עם כל הד"א בשפוע כו'. דבריו אינם מבוררים דלכאורה בזה שפיר יש לחלק בין ביב לחצר דחצר הקרקע שוה ומתפשטים המים על כל שטחה. אבל ביב שהוא משופע בצדדים ובאמצעו…