עירובין ע:
Eruvin 70b · עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →הֵיכָא דְּאִי בָּעֵי לְעָרוֹבֵי מֵאֶתְמוֹל מָצֵי מְעָרֵב בַּטּוֹלֵי נָמֵי מָצֵי מְבַטֵּל אֲבָל הַאי כֵּיוָן דְּאִי בָּעֵי לְעָרוֹבֵי מֵאֶתְמוֹל לָא מָצֵי מְעָרֵב לָא מָצֵי מְבַטֵּל
אוֹ דִּלְמָא יוֹרֵשׁ כַּרְעֵיהּ דַּאֲבוּהּ הוּא
אֲמַר לֵיהּ אֲנִי אוֹמֵר מְבַטֵּל וְהָנֵי דְּבֵי שְׁמוּאֵל תָּנוּ אֵין מְבַטֵּל אֵיתִיבֵיהּ זֶה הַכְּלָל כׇּל שֶׁמּוּתָּר לְמִקְצָת שַׁבָּת הוּתַּר לְכׇל הַשַּׁבָּת וְכׇל שֶׁנֶּאְסַר לְמִקְצָת שַׁבָּת נֶאְסַר לְכׇל הַשַּׁבָּת חוּץ מִמְּבַטֵּל רְשׁוּת
כׇּל שֶׁהוּתַּר לְמִקְּצָת שַׁבָּת מוּתָּר לְכׇל הַשַּׁבָּת כְּגוֹן עֵירַב דֶּרֶךְ הַפֶּתַח וְנִסְתַּם הַפֶּתַח עֵירַב דֶּרֶךְ חַלּוֹן וְנִסְתַּם חַלּוֹן
זֶה הַכְּלָל לְאֵתוֹיֵי מָבוֹי שֶׁנִּיטְּלוּ קוֹרוֹתָיו אוֹ לְחָיָיו
כׇּל שֶׁנֶּאְסַר לְמִקְצָת שַׁבָּת נֶאְסַר לְכׇל הַשַּׁבָּת כּוּלָּהּ כְּגוֹן שְׁנֵי בָתִּים בִּשְׁנֵי צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים וְהִקִּיפוּם גּוֹיִם מְחִיצָה בְּשַׁבָּת
זֶה הַכְּלָל לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי מֵת גּוֹי בְּשַׁבָּת
וְקָתָנֵי חוּץ מִמְּבַטֵּל רְשׁוּת אִיהוּ אִין יוֹרֵשׁ לָא
אֵימָא חוּץ מִתּוֹרַת בִּיטּוּל רְשׁוּת
אֵיתִיבֵיהּ אֶחָד מִבְּנֵי חָצֵר שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ רְשׁוּתוֹ לְאֶחָד מִן הַשּׁוּק מִבְּעוֹד יוֹם אוֹסֵר מִשֶּׁחָשֵׁיכָה אֵינוֹ אוֹסֵר
וְאֶחָד מִן הַשּׁוּק שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ רְשׁוּתוֹ לְאֶחָד מִבְּנֵי חָצֵר מִבְּעוֹד יוֹם אֵינוֹ אוֹסֵר מִשֶּׁחָשֵׁיכָה אוֹסֵר
אַמַּאי אוֹסֵר נִיבַטֵּיל מַאי אוֹסֵר נָמֵי דְּקָתָנֵי עַד שֶׁיְּבַטֵּל
תָּא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגֵר שְׁרוּיִין בִּמְגוּרָה אַחַת וּמֵת גֵּר מִבְּעוֹד יוֹם
Meforshim on this daf
- רש"י על עירובין Rashi on Eruvin
היכא דאי בעי לעירובי כו' - כלומר אביו שהיה אתמול ראוי לערב היה יכול לבטל:
- תוספות על עירובין Tosafos on Eruvin
אבל האי כיון דאי בעי לערובי מאתמול לא מצי לערב - אפילו למ"ד לעיל (עירובין דף סז.) מבטלין גבי מת נכרי בשבת יכול להיות דאין מבטלין כיון דהתם הוא דאותו רשות שהוא מבטל עכשיו היה לו כח לבטל מאתמול אלא . שלא היה מועיל מפני הנכרי דאוסר אבל הכא האי רשות דמבטל השתא…
- רשב״א על עירובין Rashba on Eruvin
הכי גריס רש"י ז"ל: כל שהותר למקצת שבת הותר לכל השבת כגון עירב דרך הפתח ונסתם הפתח דרך חלון ונסתם החלון זה הכלל לאיתויי מאי לאיתויי מבוי שניטלה קורתו או לחיו. וגירסתו נכונה, דעכשיו הביא אשר הוא יותר פשוט ואשר היא הלכה מגופה של ברייתא, וניטלה קורתו דאינו פשוט…
- ריטב"א על עירובין Ritva on Eruvin
או דילמא דאדרבא שאני הכא דיורש כרעא דאבו׳ הוא ובמקומו עומד ואפי׳ שמואל ורב המנונא מודים הכא דמבטלין והא דמפ׳ המקשה לקמן זה הכלל לאתויי מת עכומ״ז בשבת נקיט ליה בשטתא דשמואל לרוחא דמילת׳ ור׳ יוחנן מוקים לה במלה אוחרי א״נ דלר׳ יוחנן זה הכלל דרישא לא קאי אסיפא…
- חידושי הלכות על עירובין Chidushei Halachot on Eruvin
בד"ה אבל האי כו' למ"ד לעיל מבטלין גבי מת נכרי בשבת כו' עכ"ל ר"ל לפירושם דלעיל דרב ששת דאמר מבטלין אפי' באתא נכרי בשבת ומת נכרי בשבת וכמ"ש התוס' בסמוך וק"ל:
- חכמת שלמה על עירובין Chokhmat Shlomo on Eruvin
תוס' בד"ה וקתני חוץ כו' יכול לבטל ופריק לה לברייתא כו' הותרה לשאר שבת לאפוקי כו' פירוש דשוב מותבינן לרב נחמן כו' כצ"ל:
- הגהות יעב"ץ על עירובין Haggahot Ya'avetz on Eruvin
תוס' ד"ה ת"ש . "רבא דמכח". נ"ב נראה שצ"ל "הבא מכח" [כי אין הכרח דרבא קאמר להאי ת״ש כי י"ל סתמא דתלמודא קא״ל]:
- רבינו חננאל על מסכת עירובין Rabbeinu Chananel on Eruvin
ש"מ בעינן ביטל רשות לכל אחד ואחד ודחי אביי מאי לשנים דקתני אחד (לשנים) [משנים] ואקשינן אי הכי ליתני לאחד שעירב או לאחד שלא עירב דמשמע דאיכא אחריני בהדיה ואפי' הכי בחד סגי ליה אלא מדלא קתני הכי אלא קתני לשנים שעירבו לשנים שעירבו ממש הוא שמעינן מינה דבעינן…
- רש"ש על עירובין Rashash on Eruvin
גמרא כל שמותר למקצת שבת כו' חוץ ממבטל רשות כו'. עמש"כ לעיל בר"פ בס"ד: