ארץ חמדה, וישב ח

(בראשית לז כא) וישמע ראובן ויצילהו מידם . במדרש הובא לעיל הוא מונה אותי עם אחי ואני איני מצילו. נראה כי ידוע דע"ב אותיות היו חקוקים באפוד נגד שם ע"ב וביניהם שמות השבטים ולפי דעתם שחשבו את יוסף שאינו צדיק ממילא יחסרו ארבעה אותיות של יוסף מן האפוד ולא יושלם שם ע"ב וצ"ל שהיו סבורים שיהיה רק ס"ג אותיות נגד שם ס"ג וחשבו שגם ראובן ידחה וישארו ס"ג אותיות ועז"א כיון שהוא מונה אותי עם אחי ע"כ אהי' חרות על האפוד וממילא מוכרח שגם שמו יהיה חרות להשלים השם ואיך לא אצילו. ואז לא נקרא בשם יהוסף שזה הוסיפו לו אח"כ כמ"ש בסוטה: