ארץ חמדה, תולדות ח

(בראשית כז א) וירח את ריח בגדיו ויברכהו .יל"פ כי הברכות היו בעבור האוכל שנתן לו ודבר זה מבואר בדרשות מהר"י מינץ דע"י שנהנה ממנה הוא בחשקו לפשוט מן הגשמיות והוא כעין שוחד לגוף וכענין זה היה מה שהיו הנביאים מקבלים תשורה. אך הלא בודאי יצחק אוכל חולין בטהרה היה ולא ידע מי המביא ואיך אכלם שמא אינו נזהר בטהרות. אך בסוף סוטה אמר דטהרה נטלה את הריח וע"י רוח הקודש דמרח ריחא דחמנאנא עי"ש. ועז"א וירח ריח בגדיו וידע דנזהר בטהרה ויברכהו: