ארץ חמדה, נצבים טז

(דברים ל טז) עפ"י הא דאמרינן במסכת ר"ה (דף י"ח) דהא דכתיב בכל קראנו אליו מיירי בצבור והא דכתיב דרשו ה' בהמצאו מיירי ביחיד, ופריך יחיד אימת אר"נ ב"א אלו עשרת ימים שבין ראש השנה ליוה"כ, ואיתא דבר"ה הקב"ה דן עם ב"ד של מעלה אבל ביוה"כ דן הקב"ה בעצמו, וז"ש שובה ישראל אתה היחיד רק עד יו"כ שבאותו יום ה' אלהיך בלבדו הוא דיין, אבל בצבור קחו עמכם דבריס ושובו אל ה' ברבים אמרו אליו כל זמן ועת שירצו שתשא עון: