עיני הכהן רפח

ה' חיות ועופות טהורות אין להם דין דריסה דאין להם ארס תוס' דנ"ג בהמה אין לה ארס אפילו טמאה ואין חילוק בין זכר לנקבה בדורס או בנדרס כנ"הג הג"הט ע"ש ודע דדעת הרא"ש דאין דריסה אפילו בדקה אלא לאריה וזאב בלבד ויחיד הוא בס' זו עכבר אינו דורס דאין לו ארס ולא הוי אלא כקוץ בעלמא הרב בית יצחק סי' נ"ז

ו' כל שיש להם דריסה הדין שוה בין אם באים להציל הנדרס ממנו בין אין באים להציל וכן אותם שאין להם דריסה הדין שוה בהם ש"ע דין ד' וש"ך שם ע"ש וחתולים שלנו שהם בני תרבות י"א שאם נכנסו בלול של תרנגולים שמותרין וכל שלא הכהו אין חוששין ש"ע דין ה' ומשמע שבהכהו חוששין ומסקנת האחרונים דכל שלא ידענו שהכהו שרי אפי' בהוא שותק והן מקרקרין וכל שהכהו אסור אפילו בהוא והן שותקים ואפילו הכהו בלא רדיפה אך הט"ז כתב דאם עומדים זה אצל זה והניח ידו עליו אמרי' דרך שחוק וכ"מ שאסור הט"ז מתיר למוכרן לנכרי והש"ך מסתפק בדבר והפר"ח אוסר וכתב הכנ"הג הגהב"י אות כ"ג בשם ס' הזכרונות דיש לשום לב על החתולים שלנו ההולכים בבית עם התרנגולים ופעמים הרבה שקופצים עליהם ומכין אותם ובפרט עלי אוכל שזה רוצה ללקוט וזה רוצה לדורסו וד"ז פשוט שכל שבאו לידי מדה זו לכ"ע חוששין והאריך קצת ע"ש

ז' כל העופות אין להם דריסה בבהמה אפי' בגדיים וטלאים חוץ מהנץ שיש לו דריסה בגדיים וטלאים והוא שיקוב בצפרנו לבית החלל שאז מטיל ארס ש"ע דין ב' והוא מהרמב"ם ומשמע דכשניקב לחלל