עיני הכהן כג

דמכשרי וז"ל מרן בש"ע דין ג' ובעוף טרפות החוט עד בין האגפיים התחלת המקום שהם מחוברים בו בגוף וכ' מור"ם בהגה ויש מטריפין בעוף עד מקום כלות שבירת העצם המחובר לגוף והכי נהוג אם לא בהפ"מ ע"כ ומשמעות דבריו דבלא הפ"מ מחמירין עד למטה ממקום שכיבת האגפיים ותו לא ודלא כהמחמירין עוד שכתבתי שהעצמות הקטנים בכלל ובהפ"מ יש לסמוך אפ' הש"ע דעד תחילת מקום החיבור וכן פי' הש"ך בנ"הכ אבל הט"ז פי' דבריו דבהפ"מ יש לסמוך למטה מסוף החיבור ולא כפ' מרן בש"ע דאין להקל אלא למטה מסוף החיבור והב"ח החמיר עוד דבלא הפ"מ מטריפין עד למטה מהעצמות הקטנים ובהפ"מ אין מכשירין אלא עד למטה משכיבת האגפיים ואין מקילין בהפ"מ אלא בעצמות הקטנים המחוברין להאגפיים והפר"ח הסכים לפ' מרן הש"ע ועיין להפ"ת והתב"ש הסכים לדברי הב"ח והרב שפתי דעת כתב לענין דינא יש לסמוך על מור"ם בהגה וכפי מה שפי' בכוונתו הט"ז ע"ש. דין נעקרה חוליא א' מהחוט יתבאר בטרפיות העצמות

י"ד בהמה שהכו אותה על השדרה במקל והלך המקל ע"פ כל אורך השדרה כשרה ולא חיישי' לריסוק איברים ואם יש במקל קשרים חוששין למקום הקשרים וכן אם לא הגיע ע"פ כל אורך השדרה חוששין שראש המקל במקום שהוא כלה מכה בכח וכן אם הכה לרוחב השדרה חוששין שמא נפסק החוט כ"ז דינא דגמ' ופ' בש"ע דין ו' וכתב הכלבו דאפי' הלך המקל ע"פ כל השדרה אם נשבר המקל ונפסק חוששין למקום פסוקת המקל לפי שבמקום הפסיקה מכה בכח והביאו