עיני הכהן רכב

המסס וב"הכ בזה ועיין כנ"הג סי' מ"ט וה"ה אם נשתנה מראית הבשר מבחוץ כנגד המחט ועיין להש"ג וע"ל אות ה'

י' נמצאת מחט תחובה בקורקבן של תרנגולת מבחוץ והמחט יוצא לחוץ הרבה דליכא לאסתפוקי שיצא לאחר שחי' הרדב"ז סי' קמ"ב הטריפו והיו שם עופות הרבה ולא היו מכירין את העוף הנטרף ובדקו התרנגולות ומצאו בא' מהם רושם שחור ובשאר עופות לא היה רושם כלל והתיר את שאר התרנגולות דמסתמא הבושם אינו אלא מחמת המחט ע"ש טעמו והפר"ח כתב להתיר אפילו אותו העוף דאפילו המחט יוצא הרבה בעי' ק"ד ע"ש ולטעמיה אזיל דבניקב מב' צדדין בעי' ק"ד אבל לפי מה שהסכימו האחרונים דלא בעי' ק"ד כמ"ש באות ט' פשיטא דיש להטריף אותו העוף

י"א מחט שנמצא תחוב בקורקבן ועובר מע"לע כשיעור חצי אצבע ולא ניכר אלא אחר הבישול ובשעת מליחה שטיפה והדחה לא ניכר כלל ולא הרגישו במחט הרדב"ז סי' כ"ח כ' להלכה שריא דתלי' שא שאח"כ נפל כיון שיוצא ממנו חצי אצבע איך לא הרגישו במליחה אבל למעשה יש להחמיר והמש"ז כתב למעשה צ"ע והמח"ב הטור וכהט"ז סי' מ"ח סקי"ח בשם אחיו בתשו' במעשה שתינוק הרגיש בפיו בשעת אכילה שיש מחט בקורקבן וצעק תראו במקום נשיכת השן בקורקבן יצא המחט חלק ממנו ונתערב באחרים ואסר הכל ע"ש וכ' הרב שבות יעקב ח"ב סי' ס"ד שעשה מעשה להתיר בהפ"מ או לכבוד שבת ועיין להמח"ב סי' מ"ט אות י"ג