עיני הכהן רכ

דיני טרפיות הקורקבן

א' הקורקבן יש לו ב' עורות הפנימי לבן והוא העור שמקלפין ומשליכין עם הקליפה והאוכל שבתוכו ושאר בשר הקורקבן הוא עור הב' והוא אדום וישנם אפילו בבר אווזא ואם נתחלפו במראה כשרה כנ"הג ועיין מח"ב אות א' ואות ב' ע"ש

ב' אם ניקבו זה בלא זה כשרה ואפי' ניקבו שניהם זה שלא כנג"ז עד שינקבו שניהם זה כנגד זה ש"ע סי' מ"ט דין א' וכהש"ד דבניקבו ב' זשכנג"ז צריך שלא יהיו סמוכין הנקבים כ"כ וכ"ה המח"ב אות ו'

ג' ניקב ושומן שעליו סותמו כשר ש"ע דין ב' וכ' מור"ם בהגה וכ"ש אם לא ניקבו כל ב' העורות אע"פ שלא נשאר רק מעט העור החיצון שלא ניקב שכשר וכהש"ך סי' מ"ח דאף לרש"י דאוסר בהמסס מצ"א בקורקבן דעורו עב מודה דכשר אפילו בלא הפ"מ ואפילו עדין המחט שם אפ"ה השומן סותם הש"ך סימן מ"ו וכן הסכים המח"ב סי' מ"ט ואפילו הסתימה דקה כ"כ אחרונים דלא כב"ח וע"ל אות כ"ב

ד' צריך המורה ליזהר דפעמים דמשכחת סתימה על הנקב ואינו שומן רק קרום שעלה מחמת מכה הש"ד סק"ב

ה' אם יש שביל לבן עד לחוץ נגד פי המחט והבשר קשה ונשתנה מראיתו בכה"ג יש להטריף הש"ד שם

ו' קורקבן שהיה מחט מובלע בבשר ובפנים היה שביל עד שליש עוביו ואח"ך לא ניכר