עיני הכהן ר

דברי מרן הש"ע אהדדי מ"ש כאן אמ"ש דין א' והבאתיו לעיל אות א' דמעי היוצא כענף מהבד טריפה ע"ש והט"ז תי' דבדין א' איירי שהענף תלוי דאע"פ שהרעי יכול לחזור לתוך המעים מ"מ הוא בדוחק אבל בד"ז דהדרא דכנתא מיירי שמונחים וסובבים סביב הכנתא ובריוח הולך הרעי משם וחוזר למעי ומסיק דמ"מ אין לעשות מעשה להכשיר בענין זה ע"ש והש"ך כתב דבדין א' מיירי שניכר שב' מעים יוצאין כא' ור"ל שהיה עב שנר' כב' אבל הכא מיירי שאינו יוצא מהקיבה ואינו ניכר שהוא כב' אלא שאח"כ בריחוק יוצא מעי א' ומסיק לאסור בכל כה"ג באין הפ"מ ע"ש והפר"ח חילק בין יוצא מהקיבה ליוצא מהדקין דביוצא מהקיבה דוקא הוא דטריפה וכ' לדינא בכל גוונא יש להחמיר ואין לסמוך על הש"ע זולתי בהפ"מ וכ"ז מיירי במעי שיש בו רעי אבל אם אין בו רעי אע"פ שהוא חלול אינו יתיר אלא וריד נמשך מכבד ב"י מהכולבו והביאו הפר"ח והפ"ת כתב דדוקא במעי דק וקצר כאצבע או יתיר קצת הוא דהכשיר כאן גבי יתרת דאין זה מעי יספיק לבהמה אבל אם הוא מספיק טריפה ומסיק להטריף אף אם ארוך קצת שיעור מעי של עוף קטן וא"צ שיהיה כשיעור המעי שכנגדו בבהמה זאת ואין להכשיר אלא כאצבע ודברי הש"ע שכ' כאצבע בדקדוק דלא כהש"ך והפר"ח שכ' ל"ד וכ"כ התב"ש לחלק כמו שחילק הפ"ת ע"ש ועוד חילק בענין אחר ע"ש ומסיק דאין להכשיר מעי יתיר שאינו מעורב בסופו כ"א כשהוא במקום יציאה מהקיבה ברוחב אצבע ולא ניכר שום פירוד או סי' ברוחבו שעתיד ליפרד ויהיה שנים וגם אין אורכו יותר מאורך אצבע וכ"ז בהפ"מ