עיני הכהן קנד

נ"ל דלכ"ע טריפה דעל הרוב כשלא יש בו טעם מר קודם צלייה גם אחר צלייה כן הוא ואוקמיה אחזקתיה והש"ך שכ' דרובא טעמו מר לא כ"כ אלא אחר צלייה וה' שבות יעקב ח"א חא"ח סי' כ"ג כתב בשם הש"ך דעל הרוב אחר צלייה טעמו מר ומט"ז דן להתיר לצלותה ביו"ט ע"ש וד"ז לא נמצא בהש"ך ונ"ל עיקר כמ"ש ואם אחר שנודע שאין שם מרה נאבדו שאר ב"מ לא. תלי' דהיה בהם טעם מר דדוקא בכבד הוא דאמרי' כן אבל אם נאבדו קודם שנודע שלא נמצאת המרה אז תלי' שהיתה שם מרה וכשרה וא"צ שום טעימה זכור לאברהם אות ט'

כ"ח לא נמצאת המרה וטעמו הכבד ולא נמצא בו טעם מר שהיא טריפה אם הטילה ביצים כתב הב"ד חיו"ד סי' ל"א הביצים שהטילה קודם שחי' שריאן דאימור השתא הוא דניטלה המרה ואת"ל קודם שמא הלכה כמ"ד כשרה והוי ס"ס אבל מר שנמצא במעיה לאחר שחיטה אפילו הם גמורות שכיוצא בהם נמכרות בשוק אסורין ע"ש ובתשו' חב"י סי' פ"ו אסר כל הביצים שנולדו וגם אם נתערבו באחרות הכל אסור ובס' בית לחם יהודה התיר אם נתערבו הביצים אבל מה שבעין אסורים והרב זכרון יוסף די"ד סי' ד' צדד דלא הוי ס"ס דכבר נקבעה הלכה בתר רובא דהטריפו חסרה המרה ואינו נכנס בגדר ס"ס ע"ש והמח"ב אות ל"ו הסכים לדברי הב"ד והכנ"הג דהוי ס"ס גמור ע"ש ובאות ל"ד כ' דדוקא אם ניכר דהיה מרה אלא שניטל אז מכשירין מה שהטילה קודם גי' אבל אם לא ניכר שהיה כיס ומרה מעולם אסורין דודאי חסרה המרה מעיקרא ואין בו ס'

כ"ט נמצאו ב' מרות טריפה דכנטולה דמיא