אם למקרא, ויקרא ד

ואם כל עדת ישראל ישגו. חז"ל אמרו זוהי סנהדרין, וקצת מהאחרונים חשבו להשיג עליהם ולא נתנו אל לבם כי משני טעמים דברי חז"ל נכונים גם ע"פ הפשט הגמור-הא' כי הן לו יהי שעדת ישראל פירושה כל המון ישראל, הנה בהיות זקני העם ושוטריו מועדים להנהגת האומה הן הן האומה הן הן שלוחיהם, ובצדק וקראו עדה כמו שהמלאך נקרא בשמו יתברך ר"ל ע"ש שולחו, והשני לא הביטו אל פסוק מפורש ממנו נלמוד כי העדה היא זולת ישראל, שהרי בפ' זה נמנו שניהם והוא אומרו (פ' פנחס) על פיו יצאו ועל פיו יבואו הוא וכל ישראל אתו וכל העדה , הרי לך שהעדה זולת ישראל ומי הם אלו? אלו סנהדרין, וכיוצא בו מצינו (במדבר ל"ו) ולא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט וגו' ושפטו העדה בין המכה ובין גואל הדם ואין עדה כאן אלא סנהדרין — וכן מפורש יותר בפ' בלק והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בוכים פתח אהל מועד — ואיזו עדת בני ישראל? אם תאמר שהם הקהל כלו אפשר נכתב עליהם ויצמד ישראל בבעל פעור והם יבכו? ועוד כיצד יחזיק פתח אהל מועד את כל ישראל? ועוד הרי הוא אומר וירא פנחס וגו' ויקם מתוך העדה --- ואם עדה זו כל ישראל היא מה בא ללמדנו? אין לך לומר אלא שהם זקני ישראל וקרא אותם כל עדת בני ישראל — וכן הוא אומר (במדבר ח') וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים, אפשר כל ישראל כולם יסמכו את ידיהם על כל אחד ואחד מהלוים, אין לך אלא לומר שראשי ישראל הם הסומכים, וקרא אותם בני ישראל סתם כמו שקראם עדה סתם וזוהי שכתוב (מלכים א' י"ב) וישמעו כל ישראל כי שב ירבעם וישלחו ויקראו אותו אל העדה וימליכו אותו על כל ישראל כלומר שקראו אותו לפני הזקנים והם מנו אותו למלך על כל ישראל — ומצינו עוד בכתוב שיאמר עם סתם ומי ששומע סבור כל העם בכלל, ואינם אלא ראשי העם שהרי בפ' יתרו נאמר וירא העם וגו' ויאמרו אל משה דבר אתה וגו' ויאמר משה אל העם וגו', ובפ' ואתחנן הוא אומר ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם ותאמרו וגו', הא למדת שלא היו כ"א ראשי שבטים והזקנים ולהלן הוא קורא אותם העם כי במקום העם הם עומדים, וכן כאן קורא הסנהדרין עדה כי במקום העדה כולה הם עומדים וכן ראשי השבטים נקראו שבטים כי במקומם הם עומדים כמו ראשיכם שבטיכם, וכן המלאך נקרא ה' על שם שולחו — וכן הוא אומר ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל, וכבר ידענו שמדרך הכתוב לכפול בסוף הפסוק הענין שבראשו במליצות שונות, אף כאן הזכיר תחלה ראשי עם — וחתם יחד שבטי ישראל והם הם ראשי העם שזכר וקראם שבטי ישראל להיותם ראשי השבטים ובמקומם עומדים.

אשר נשיא יחטא. הוא המלך כדברי הרב נה"ו ז"ל, ועיין מה שכתבתי (בפ' או אל השופט אשר יהיה וגו'), ונקרא נשיא שכן בכל האומות המלך מתחלה לא היה כ"א הגדול שבנשיאים והשופטים, וכן אצלנו גם קודם שבחר ה בדוד ובזרעו, גם אחר שנפסקה מלכות מישראל היה שם נשיא להורות על ראש הועד בכלל וזה טעם למליצת חז"ל מלך רבי פלוני לרמוז על המנותו לנשיא כי הנשיא תחת המלך, לא כאשר חשבו המתפקרים נגד רז"ל לומר שהיו מתהללים במתת שקר מרוב גאוה, וכן כתב Vico.Scienza Nuova Lib.V.334. שבתחלת מלכות הצרפתים היה רק ראש נשיאי הארץ — ....come il Parlamento di Francia lo fu di Parigi del quale la Storia Francese apertamente ei narra esscre stati capi dal prineipio essi Re. ומזה היה המלך נקרא Le premier entre ses paires הגדול שבחברים — וכן היה מלך בית דוד ראש לסנהדרין כאמרם ל"ש אלא מלכי ישראל, אבל מלכי ב"ד דן ודנים אותו שנאמר כה אמר ה' לבית דוד דינו לבקר משפט — וכן נשארו אחריו הנשיאים ראשי סנהדראיות כל זמן שהיו בינינו נשיאים — סוף דבר המלך נקרא נשיא כי אינו באמת רק הגדול שבנשיאים ואחד מהם (ולהבדיל בינו ובינם נק' מלך) וכן במלכות אראגונא כשהיו אילי הארץ מקבלים עליהם המלך החדש ונשבעים לו היו אומרים לו — נתנו אנשים כערכך, ולנו הממשלה יותר ממך — אנו ממליכים אותך עלינו רק אם תשמור לעשות ככל הכתוב — ואם לאו- לאו. Boulanger.Essai sur le despotisme 67.— «Nos que valemos tanto como vos, y que podemos mas que vos, Yos azemos nuestro Rey y Senor eon tal que gardeis ecc.