אליהו רבא על משנה נדה ז

מבין ישראל ומבין הכותי'. כלומר כתמים הנמצאים בעיר שישראלים וכותים דרים בה ואין שם נכרים. ר"מ מטמא חוששין שמא של כותים נדות הן שנחשדו הכותים על כתמיהם וחכמי' מטהרים שלא נחשדו הכותי' על כתמיהם ותולים בדם חיה ובהמה:

טהורין. שחזקת בנות ישראל מצניעין כתמיהם שלא יטמא אדם בהן:

חוץ מן הנמצאים בחדרים. שמא הצניעו שם:

ובסביבות בית הטומאות. שמחזיקין אותו בטומאה ואין הולכין שם טהורין חוששין שמא זרקו לשם:

פרעות. קוצים וברקנים יוצאים מן הגדר כדפרישית באהלות: