אליהו רבא על משנה כלים ל

פשוטיהן טהורין. שכלי זכוכית צריך תוך ככלי חרס:

ר' יוסי אומר בבעץ טמא ובזפת טהור. לטעמיה דאמר בקומקום של חרס שעשאו בזפת הואיל ואינו יכול לקבל את החמין כצונן טהור (פ"ב ז') ה"נ בזפת טהור הואיל ואינו יכול לקבל חמין כצונן:

צלוחית קטנה כו' טמאה. שיכולה לינטל בידו אחת ונותן ידו למטה מפיה ומטלטלה ואינה סורחת את היד:

וגדולה כו' טהורה. שניטלת בשתי ידים וצריך לאחוז בכל הכלי בשתי ידיו כיון שגדולה היא ונמצאת סורחת מלמעלה כנגד פיה את היד:

של פלייטון. שהיא כ"כ קטנה שכולה נכנסת לתוך ידו וסורחת את ידו מלמעלה:

לגינין גדולים. שאינן ניטלין כלל אלא עומדין על הארץ והוא כובש כבשין לתוכן:

טמאין. שאינן סורחין את היד:

אשריך כלים כו'. שהעולם נחלק לשלשה. שמים ארץ וימים. והארץ נקראת כל שכוללת כל הבריות וכל הצמחים וכל הדוממים וכל שבארץ הן טמאין. וים כולל כל הטהרות שכל שבים טהור וכל הנטמא ממה שבארץ מיטהרין במים כגון אדם וכלי שטף. שמים הן תשעה רקיעים כנודע לכל היודע. ובכללן הן אחד עשר ט' רקיעים וארץ וים וכנגדן א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"ץ ו"פ ז"ע ח"ס ט"ן י"ם כ"ל תשעה כנגד תשעה רקיעים י"ם כנגד י"ם כ"ל כנגד הארץ שנקראת כל. נמצא בא"ת ב"ש י"ם מתחלה ואח"כ כ"ל שהוא כנגד הארץ. אבל כלים אשריך כלים שמתחלה כל ואח"כ ים שבכלים יש תיבת כל ים שנכנסת בטומאה בתיבת כל שהוא כנגד הארץ וכל שבארץ טמאין ויצאת בטהרה בתיבת ים שכל שבים טהור ושבארץ נטהרין בים: