אלה המצות מא

ומי מגנן. בוראן מקלסן. ומי נותן בהן דופי. אלא נאין הם ומשובחין הם. וכל כלי בית עולמים. שקלן אחד א'. ומשקלן כא'. לא ריבה ולא מיעט. אלה הפקודים לבד הטף. במקהלות רבבות עם ה' אלה שמות בני ישראל שבטי יה

עדות ה' נאמנה. נוצר תאנה יאכל פרי'. בחדש השלישי. גן נעול מעין חתום חות"ם בתוך חות"ם מלא. ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה. זאת אות הברית. ברית שלום שנתן בשמיני יום מלא ברכת ה' מן הברכה העליונה. ברכת מים חיים הם למוצאיהם. ישבעו חייהם. ישבעו מימיהם. ישבעו מטעיהם. וליתן שכר טוב למביאהם. זו פרשת הקהל את העם. את מי יורה דעה. ואת מי יבין שמועה. ויוצא משה את העם לקראת האלקים. והוא כחתן. ה' מסיני בא. הולך להרגיעו ישראל והארץ האירה מכבודו. כי באותו פרק באותו מקום. מצא חן במדבר. ונשמעו מפי הגבורה. שתים שהם הרבה ממצות התורה. שנתנו לנו מורשה. חדושא דכלא קשורא דכלא דתתא ועילא. קשורא דהמנותא דיעקב שלימא אתעטר בעטרוי. והיא גם היא אמרה. אחי הוא. ותלך לדרוש את ה'. ותאמר הבה לי בנים. ולשמך תן כבוד על חסדך ועל אמתך. ופרשת כנפיך על אמתך. כי גואל אתה

ויאמר ה' לה הנה. עתך

זה סדר מועד

יציאות תרתי הוויין. צאי לך בעק"בי הצאן ביע"קב כתיב. וקח לי משם שני גדיי עזים טובים לך וטובים לבניך. מלבד שבתות ה' אלה מועדי ה' מקראי קודש ובגין דזמינו דהאי אושפיזא מקדש הוא ומסטרא דילי. ושמחתם לפני ה' אלהיכם ושמחתם בכל הטוב. אין שמחה אלא בבשר ויין. דיין חדוותא דאורייתא. חדוותא הוא דכולא. בא עת דודים הדודאים נתנו ריח וריח אפך כתפוחים. וחכך כיין הטוב. כי טובים דודיך מיין הן על כפים חקותיך. בואי כלה אילת אהבים ויעלת ח"ן ששנת העמקים. כלה כלולא דכולא. יהבין לה חולקין ומתנין. והיא גם היא. ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וגו'. בסוד הקרבנות. ואלה המצות בכל מסעיהם. ויקרא אל משה. קריאה לשון חבה. וטהרו ממה שעבר. וקדשו לעתיד לבוא. וידבר ה' אליו מאהל מועד. לאמר. צא ואמור להם. כי אהבת עולם אהבתי'. ואחרי המשכתים והיית' עטרת תפאר"ת מטע ה' להתפאר בתפארת אדם