דבר שמואל ט

הגדול שבאתי הייתי כבן י"א שנים. ולא זכיתי ליהנות ולהתבסם מתורתו ולבא עד תכונתו וצורתו ולדאבוני בימיו הקצרים. אשרי קלו מנשרים. ( שבן ל"ז שנה היה בהסתלקותו) ולרגלי עול הצבור והיחיד אשר העמיס על שכמו במדה מרובה שכל כחותיו הקדיש לטובת הצבור לא עצר כח להוציא לפועל אוצרות החכמ' השתולים בקרבו, וגם פנאי להשתדל בהדפסת הספר הנכחי כאשר היה עם לבבו נמנע ממנו מסבות שונות ולו נתכנו עלילות ואמנם לכל זמן, ועת לכל חפץ וברוך ה' אשר לו השבית לנו גואל. ואחכה לתשועת ה' יעזרנו להקים שם גם לדברי הרב אבא מארי זלה"ה, כאשר כבר התחלתי. בעזר צור ישועתי: הבט נא קורא נכבד לסוף הספר. ותראה מנחתי אשר ערכתי ותברכני נפשך לבצע זממי אשר הכינותי לעמוד על משמרתי, והמברך יתברך ויזכה לחזות בשוב ה' את שבותי, רבות אנחותי ולבי דוי על גורלה המר והנמהר אשר קרה לאותה הצדקת והחסידה, אוצר כלי חמדה היא אמי עטרת ראשי מ' שמחה תמ"כ בת ישרים ונכבדים זרע טוב כשר הגביר המפואר ונעלה לשם ולתהלה. חמדת הלבבות ושלם בכל מדות טובות. אוהב התורה ולומדיה. טוב לשמים ולבריות, רצ"ו כה"ר ישועה אסודרי ז"ל אשר שדי לה המר, בענין רע ומר. כבודה מעליה הפשיט. וכתר תפארתה מעל ראשה השליך. בהלקח ממנה מחמד עיניה בעל נעוריה והיא כפורחת באביב עלומיה. פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה תקצר לשוני להביע ולתנות את שברה האיום אשר נחלה, ועצמותי יאחזמו רעד וחלחלה ולא אוכל שאת היגון אשר יציק לי והעצב אשר יקיף וימלא חללי לכן אחריש אתאפק, ובמעט מלים אסתפק, ולא באתי אלא למלאת חובתי להציב ציון לנפש הורתי אשר בחמלה וחנינה גדלה וטפחה אותי. אנא ה' אלהי קדם מעונה המצא לה מנוחה נכונה בצל שדי תחסה ותתלונן: ובמחיצת האמהות ביתה וחופתה ותכונן ובצרור החיים תהי צרורה נשמתם אכי"ר. ולהבדיל בין החיים אני עבדך בן אמתך, צוה אתי ברכותיך וישועותיך. שים עיניך עלי לפוקדני לטובה להטיב חיי ומעמדי ומצבי ולראות טוב בעמלי. אתה תומיך גורלי וממצוקות ותלאות ומאורעות פדני והצלני: לבטח תושיבני: ותורתך חנני ואת עמלנו אלו הבנים. דשנים יהיו ורעננים גדול שבכולם במדות ובמעלו' כלול ומושלם נטע שעשועים להדר ולהנעים זך וישר פעולו מטע ה' להתפאר בן חכם ישמח אישון עיני מאיר עיני ישמרהו בורא עולם חי ובריא אולם, ואתו עמו אחיו הנעימים יואל אלוה להפריחם ולהצליחם, יאריכו ימים ושנים בבנים ובני בנים בלבוש שני עם עדנים, על מי מנוחות תנהלם, הורם ולמדם דרך חקיך לעבדך בלב שלם. אבינו מלכנו הבט וראה כי באו מים עד נפש, חוס ורחם על עמך הנחנקים ונאנקים בתוך גלי ים הצרות האיומות כגוססים אנו לפניך המפרפרים בין החיים ובין המות ואם לא תושיענו ועיניך תעלים ממנו הן גוענו אבדנו כולנו אבדנו. אל מלך נאמן, זכור ההבטחות והנחמות אשר דברת לנו ע"י עבדיך הנביאים ואל תעזבנו ואל תשכחנו לנצח אמור נא די לצרותינו קומה והושיענו. בנה בית מקדשנו ותפארתנו והעלנו לציון עיר חמדתנו, ואז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה. בשוב ה' שבות עמו אל בית מקדשו והדומו: ואז יתגדל ויתקדש שמו בעולמו ועלינו יפרוש סוכת שלומו אמן, החו"פ בש' אב רחמן דאהי שת"ה לפ"ג צעיר אנכי המצפה רחמי אל ותשועתו בלב חמרמר. העבד מרדכי עמאר הי"ו בן לא"א הרב כמוהר"ר שר שלם זלה"ה נכד הרב המחבר זלה"ה.