חובות הלבבות, שער שני - שער הבחינה ב

אַךְ אִם אָנוּ חַיָּבִין לִבְחֹן בַּבְּרוּאִים אִם לֹא, נֹאמַר כִּי הַבְּחִינָה בַּבְּרוּאִים וַהֲבָאַת רְאָיָה מֵהֶם לְחָכְמַת הַבּוֹרֵא ית׳ אָנוּ חַיָּבִין בָּהּ מִן הַמֻּשְׂכָּל וּמִן הַכָּתוּב וּמִן הַקַּבָּלָה.

מִן הַמֻּשְׂכָּל כִּי הַשֵּׂכֶל מֵעִיד שֶׁיִּתְרוֹן הַמְדַבֵּר עַל שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר הוּא בַּעֲבוּר יִתְרוֹן הַכָּרָתוֹ וַהֲבָנָתוֹ וְקִבּוּלוֹ דַּעַת סוֹדֵי הַחָכְמָה הַמְּקֻיָּמִים בְּכָל הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב לה) מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ.

וּכְשֶׁהָאָדָם חוֹשֵׁב וּמִתְבּוֹנֵן בִּיסוֹדֵי הַחָכְמָה וּבוֹחֵן סִימָנֶיהָ יִהְיֶה יִתְרוֹנוֹ עַל הַבְּהֵמָה כְּפִי הֲבָנָתוֹ. וְאִם יִתְעַלֵּם מֵהֶם לֹא יִהְיֶה דּוֹמֶה לַבְּהֵמָה אַךְ יוֹתֵר גָּרוּעַ מִמֶּנָּה כמ״ש הַכָּתוּב (ישעיהו א׳:ג׳) יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע וְגוֹ׳,

וּמִן הַכָּתוּב מָה שֶׁאָמַר (שם מ) שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה וְאָמַר (תהלים ח) כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה וְאָמַר הַכָּתוּב (ישעיהו מ׳:כ״א) הֲלוֹא תֵדְעוּ הֲלוֹא תִשְׁמָעוּ הֲלוֹא הֻגַּד מֵרֹאשׁ לָכֶם וְגוֹ׳ וְאָמַר (שם מב) הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת וְאָמַר (קהלת ז׳:ב׳) טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ וְאָמַר (שם ב) הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ וְאָמַר (משלי ד) וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ.

וּמִן הַמְקֻבָּל מָה שֶׁאָמְרוּ זַ״ל כָּל הַיּוֹדֵעַ לְחַשֵּׁב בִּתְקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת וְאֵינוֹ מְחַשֵּׁב עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (ישעיהו ה׳:י״ב) וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם וְאֵת פֹּעַל ה׳ לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ. וְאָמְרוּ מִנַּיִן שֶׁחַיָּב אָדָם לְחַשֵּׁב בִּתְקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד) וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן וְגוֹ׳ אֵיזוֹ הִיא חָכְמָה וּבִינָה שֶׁהִיא לְעֵינֵי הָעַמִּים הֱוֵי אוֹמֵר זֶה חֶשְׁבּוֹן תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת.

וְאָמְרוּ הֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ.

וְאָמְרוּ אִלְמָלֵא נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל לָמַדְנוּ צְנִיעוּת מֵחָתוּל וַעֲרָיוֹת מִיּוֹנָה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ מִתַּרְנְגוֹל וְגָזֵל מִנְּמָלָה.

וּכְבָר הִתְבָּאֵר חִיּוּב הַבְּחִינָה בַּבְּרוּאִים וַהֲבָאַת הָרְאָיוֹת מִסִּימָנֵי הַחָכְמָה וְאַתָּה דַע לָךְ: