דרישה, יורה דעה סט:ח

וכתוב בספר המצות אם נכרי משמש בבית ישראל כו' ז"ל סמ"ק אם יש נכרי או נכרית משמשין בבית ישראל ושמו הבשר בקדרה ולא ידעינן אם הדיחוהו או לא נאמנים במל"ת וכ"ש אם יודעין בטיב יהודי ואם יש שם נער או נערה יודעין בטיב הדחה או יוצא ונכנס מותר משום דמרתתי ועוד דיש לנו לומר דלנקיות' קפדי ע"כ. נ"ל שצריך למחוק וי"ו של ואם יש נער משום דלפי גירסת ואם כו' משמע דמ"ש וכ"ש אם יודעים קאי אמל"ת וזה אינו דאם יודעין בטיב ישראל לא שייך לומר נאמן משום מל"ת כמ"ש בפרישה ע"כ נ"ל למחוק וי"ו של ואם ומ"ש וכ"ש לא קאי אמל"ת אלא אהתירא קאי ודוקא אם אינן יודעין נאמנין במל"ת אע"פ שאין הנכרי נאמן במל"ת אלא בעדות אשה אפ"ה נאמן כמ"ש הטעם בפרישה וכ"ש באם יודעין שיש להתיר מטעם מרתת באם יש נער כו' ואפשר לומר שא"צ למחוק וי"ו של ואם ויהיה ג"כ הפירוש כן שאמר אם אינם יודעין נאמנים במל"ת וכ"ש שיש להתיר ביודעין ובתנאי ואם יש כו' מטעם מרתת כמ"ש וב"י כתב וכ"ש קאי אמל"ת דביודעין נאמנין במל"ת ודחוק הוא מאוד כמ"ש דביודעין אין שייך מל"ת וגם הב"י לפי פירושו הקשה מאי ואם וגם הקשה למה השמיט רבינו דין זה ותירץ כל זה בשינויים דחוקים ולפי מ"ש דביודעין אין נאמנין במל"ת א"ש וא"צ לכל אלו הדוחקים ודו"ק: