דרישה, יורה דעה רלד:ו

מופר ליכי למחר אינו מופר לשון זה משמע שאינו מופר וקיום גם כן לא הוי ובתר הכי יכול או לקיים או להפר כמ"ש הרא"ש בקיים ומופר ליכי בבת אחת שאין כאן לא הקמה ולא הפרה אבל א"א לומר כן דהא כל הני מקיים ומופר ליכי בבת אחת הם איבעיות בגמרא בל' את"ל והאת"ל נקט הבעיין בלשון שלעולם הוי קיום וכבר ידעת דרך הרמב"ם שדרכו לפסוק בכל מקום כדברי האת"ל וכ"כ ב"י הכא והתם בכסף משנה בסוף הלכות נדרים דהרמב"ם פסק דבכולהו הוי קיום בודאי בר מבתרייתא דהוי ספק ולטעמיה אזיל שדרכו לפסוק בכל מקום כדברי האת"ל וכן משמע מלשון הרמב"ם גופא וז"ל התם בסוף הלכות נדרים א"ל מופר ליך למחר אינו מופר שהרי קיימו היום ולמחר אינו יכול להפר עכ"ל ר"ל שאין אחר הקיום כלום: