דרישה, אורח חיים תעב

דומיא דפסח דכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו עיין בב"י בשם ת"ה:

ואין צריך להיסב כתבו הגהות מיימון עליו שהוא יחיד בדבר הזה ועיין רמ"א בש"ע:

ופרש"י מפני שצריך לאכול כו' ורשב"ם פי' כו' כצ"ל:

שלא יקדים קנה לוושט כו' דוושט הוא בצד ימין ונפתח הכובע שעל פי הקנה מאליו כשהיא נוטה לצד ימין:

אשה חשובה צריכה היסיבה כתב ר' ירוחם והמרדכי בשם התוס' שכל הנשים שלנו חשובות הן וצריכות היסיבה וכתב רמ"א דלא נהגו להיסב כי סמכו על דברי אבי העזרי דכתב בזמן הזה אין להיסב כלל עכ"ל:

תלמיד לפני רבו אין צריך ז"ל מהרש"ל לאו דוקא אלא לישנא דגמרא נקט דמסיק אמר אביי כי הוינן בי מר כו' כי אתינן לבי רב יוסף א"ל לא צריכיתו מורא רבך כמורא שמים ושם אמר לא צריכיתו לאפוקי ממה שהיו נוהגין בבי מר אבל באמת הוא אסור מפני מורא רבו ונ"ל דזה בזה תליא כשאין צריך לקיים מצות היסיבה ממילא אסור משום מורא רבך כו' ולכך לא אמר רב יוסף אלא לא צריכיתו כו' ולא אמר אסור וכן משמע לשון רבינו המחבר שכתב תחלה א"צ כו' אא"כ יתן לו רבו רשות משמע דאסור בלא רשות וק"ל:

אפילו אינו רבו מובהק ותלמיד אומנות צריך היסיבה ועבד אינו מיסב לפני אדונו סמ"ק:

ואין צריך שישתה כולו כו' מיהו לכתחילה כתבו התוס' והרא"ש שצריך לשתות רביעית ואם שתאו חי כו' רביעית דוקא ר"ן: