דרישה, אורח חיים תסז:ב

ולא חיישינן שמא היתה במים כו' כבר פירשתי בפרישה דר"ל ונתחמץ החיטה ויהיב טעם בעיסה ולא קאי אמים דר"ל דיהיב טעם במים ומים בעיסה כמו שהבין ב"י ומכח זה הקשה ממעשה דלקמן בחטה שנמצא במים כו' דמשמע התם דאין נאסר המים וכאן משמע דנאסרו המים ע"ש. ונלע"ד דלשין לפי שישראל רגילין לשמור יפה המים השמורין הביאו לזה ואינו מוכרח די"ל ששומרין אותו שלא יפול בו דבר חמץ ומשם יבא לעיסה דאף כששופכין המים לעיסה אין מדקדקין לראות אחריו ולסננו מ"מ סומכין שלא נפל בו שום דבר כיון שסיננו אותו בשעת ששאבו ואחר כך שמרו אותו יפה וק"ל: