דרישה, אורח חיים תלא:ג

שאין צריך להפסיק כו' עיין בב"י שמפרש טעמא דר"י משום דאמר אביי לא ליפתח אינש בגירסא משמע אבל אם התחיל אין צריך להפסיק ומ"מ אין לפרוך מראייה זה אמ"ש רבינו ונראה דאזלינן בתר טעמא וצריך להפסיק דס"ל דאביי לא אתא לאשמועינן אלא דאע"ג דת"ת היא מצוה תדירה ומוטלת עלינו מ"מ אשמועינן דצריך שלא לפתוח כדי שלא ישכח מלבטל וכיון שאשמועינן זה ממילא נלמד דאפילו צריך להפסיק וק"ל וב"י פסק דא"צ להפסיק והטעם דכיון שהוא מדרבנן מסתמא לא גזרו כ"א לא לפתוח בעידניה אבל רמ"א פסק דצריך להפסיק: