ואין זכאין במציאתה ובמעשה ידיה. (אבל הבעל יורשה אם מתה - מ"מ. כ"פ) ואע"ג דזה טובה היא לה והתנא משמע דכל מאי דקחשיב הוי לגריעותא י"ל דהני נמי גריעותא דידה דרבנן תקנו מציאותה משום איבה ורעה היא שלא יאהב אותה ומעשה ידיה תחת מזונותיה היינו לגריעותא דאין חייבין במזונותיה: