דרישה, חושן משפט שצב:א

כלב שנטל חררה ובה גחלת כו' וא"ת הא כ"ר לקמן בסימן תי"ח בס"ג דהשולח הדליקה ביד חש"ו פטור בדיני אדם בד"א במוסר לו גחלת שדרכה לכבות אבל מסר לו שלהבת חייב עכ"ל והוא מדברי ר"ל דקיי"ל כוותיה ולר"י פטור כדאיתא בב"ק דף נ"ט וגם בשמעתין פ' כיצד דף כ"ב ע"ש וכי על כלבו חייב בגחלת שנוטל מעצמו טפי מאשר מסר גחלתו ליד חש"ו כבר נתעוררו התוס' ע"ז בשמעתין דף כ"ב בד"ה ועל הגדיש ח"נ וכתבו ז"ל פעמים שיש גחלות הרבה בחררה א' דהוה כמו מסר לו גוזא לר"י ושלהבת לר"ל עכ"ל: בד"א כששמר בעל הגחלת את גחלתו אלא שהכלב חתר הדלת כו' עמ"ש בפרישה בשם התוס' בזה עוד כתבו התוס' ז"ל נראה מכאן לדקדק דיותר יש לאדם לשמור עצמו שלא יזיק אחרים משלא יוזק שמחוייב לשמור גחלתו מן הכלב אע"פ שאין לו רשות ליכנס לביתו ליטול חררתו והביאו עוד ראיה לדבריהן עיין שם: (מכאן ואילך עד סוף הסימן ג"כ עדיין לא נכתב בספר מ"ו ש"ן):