דרישה, חושן משפט לט:א

המלוה את חבירו בעדים כו' משנה בפ' ג"פ (דקע"ה) המלוה את חבירו בשטר גובה מנכסים משועבדין ע"י עדים גובה מנכסי ב"ח ע"כ. ופי' רשב"ם נ"מ מכורים עכ"ל משמע דלכאורה דר"ל דע"ש שמכרם לאחר נקראים משועבדים אם לא ימצאו שם ב"ח דהא כולהו משועבדים לו אלא שק' דא"כ לא הו"ל למיתני גובה מנמ"ש סתם דמשמע דגובה אף מנכסים המכורין קודם הלואתו וזה ודאי אינו לכ"נ עיקר כמ"ש בפרישה ולזה נתכוין ג"כ רשב"ם ור"ל כשהן מכורין יש עליהן שם משועבדים דמכח שנשתעבדו לו בא עליהן לטרפן ונראה שזה היה ג"כ כוונת ב"י שכתב ז"ל נ"מ היינו אם הלוה מכר קרקעותיו לאחרים אחר שלוה מזה ונקראו משועבדים לפי שאע"פ שהם ברשות הקונה הם משועבדים לב"ח ונכסים בנ"ח הם נכסי הלוה וקרקעות שלא מכרם עכ"ל: