דרישה, חושן משפט רלט:ג

ואם אינן זוכרין זמן הקנין יכתבו זמן הכתיבה בפרישה כתבתי הנ"ל בישיבו דל"ת למה לא חששו גם כאן דחזר ומכרהו אח"כ ע"ש ועכשיו באתי להוסיף ולומר די"מ דשאני הכא דליכא למיחש שהרי כ"ר בשם הרשב"א לעיל סי' מ"ג סי"ג ז"ל לעולם כשכותבין יום שקנו בו סומכין הכתיבה לאותו יום כו' (וע"ש שיש חילוף נוסחאות בזה וכמ"ש שם וכיון דיש היכר בכתב שלא נכתב ביום הקנין תו ליכא למיחש דנתוודע להמוכר (שמכרו) [שלקחו] ביני וביני דאם יראה המוכר שטר או עדים דחזר וקנהו לא משגיחינן כשטר הלוקח הלזה דהרי נרמז בו שהוא מאוחר והו"ל כמ"ש בו בהדיא שהוא מאוחר שאז כשר אפילו בשטרי מקח וממכר כמ"ש הה"מ בפכ"ג מהל' מלוה בשם הרמב"ן ותירוץ זה דחוק דא"כ הוה דין דרשב"א מוכרח מההיא דרבא בר שילת והו"ל לרשב"א לכתוב שכן מוכח בגמרא ועוד שהרי גם במי שבא ואמר נאבד שטרו כתבינן ביה דלא למיגבי ביה כו' א"כ נרמז בו ג"כ שכבר היה לו שטר אחר ואפ"ה אמרינן דלא יכתבנו אלא מזמן הראשון מכח האי חששא ע"כ מחוורתא כמו שכתבתי בפרישה: